א. התחתנו לפני מס’ חודשים ב"ה, וקיבלנו סכום כסף מהמוזמנים לחתונה. לאחר החתונה שאלתי רב, והבנתי ממנו שאין צורך להפריש מעשר ממה שקיבלנו על כן הפקדנו את כל הסכום בחיסכון. לאחר זמן, הבנתי שהרב כנראה לא הבין אותי, והוא אומר שיש להפריש מכסף זה מעשר. 1. האם אכן צריך להפריש מכסף שמקבלים לחתונה? 2. אם כן - מה עלינו לעשות במקרה שהכסף כבר מופקד? יהיה לנו קשה להפריש מהכסף בעו"ש את סכום המעשר. ב.האם יש להפריש מעשר מכספי הפקדון של חיילים משוחררים שהתקבלו לאחר החתונה? לפני החתונה היה ניתן להשתמש בכסף לצורך לימודים בלבד, ואכן, בחלק מהכסף כבר השתמשו לצורך לימודים, והיתרה שנשארה התקבלה ואפשר להשתמש בה לכל מטרה לאחר הנישואין. ג. ב"ה קיבלתי מלגת לימודים מהאוניברסיטה לצורך לימודי בשנה הבאה. אתחיל לשלם את שכר הלימוד והמלגה היא בעצם זיכוי על חלק משכר הלימוד אותו שילמתי, ופטור מהשאר (המלגה אמורה להתקבל בתחילת השנה). מה דין המלגה לגבי מעשר כספים? ומה הדין לגבי מלגות לימודים בהן מקבלים כסף ממש? ד.מהו הגבול לגבי נתינת מעשר כספים? האם במקרה שלאחר קיזוז ההוצאות נמצאים ברווח של מאות בודדות של שקלים (פחות מ-500) יש לתת מעשר, שיכול להוות כמעט כל סכום הרווח?

קודם כל צריך לדעת שמעשר כספים זה לא חיוב גמור, וגם קהילות שנהגו בזה זה מנהג יפה ויש ענין בזה אבל לא חיוב מן הדין. אז מי שנוהג בזה ראוי לו לתת גם בכסף שקיבל בחתונה. ואם אתה לא יכול להפריש עכשיו בגלל שזה סגור בתוכנית או משהו כזה אתה יכול להפריש כשהכסף ישתחרר לך. כנ"ל לגבי כספי פיקדון של הצבא. אבל במלגה שהתקבלה לפטור מתשלום מסויים ולא קיבלת את זה לידך לא שייך שתפריש. העיקרון בנתינת מעשר כספים הוא אם אתה יכול לגמור את החודש אתה יכול לתת אבל אם אתה בקושי גומר את החודש, עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת ואתה לא חייב בכלל להפריש.