"לנו ולבנינו" מה פשר הנקודות? כיצד מנקודות לומדים דרשות בתורה? וכיצד למדו את אותו דרש שרש"י כתב?

הנקודות שעל המילים באו ללמד שדין הערבות הנלמד מפסוק זה, שמשמעותו הוא שהקב"ה מעניש את הרבים על חטא שחטאו היחידים אם הם לא מוחים בהם ולא מונעים מהם לחטוא, לא נהג במדבר אלא רק משעה שנכנסו לארץ וקבלו עליהם את הערבות בשבועה. ובמסכת ברכות דף ד עמ' א מבאר רש"י שהנקוד בא כדי למעט ממשמעות הכתוב, וכן בסנהדרין דף מג עמוד ב פירש: " והנגלות לנו - קולר תלוי בצואר כולנו. ואי לאו נקודה הוה אמינא כך היא המדה לעולם, באתה הנקודה לדרוש דאין מדה זו נוהגת לפוטרנו מן הנסתרות אלא עד שעברו את הירדן, והיה לו לנקוד את הנקודה הזאת על לה' אלהינו - ללמד שלא עד עולם הן לה' אלהינו, אבל לאו אורח ארעא לנקוד את השם ונקוד על לנו ולבנינו לומר שאין כאן מקומו ממש אלא למעלה מן הנגלות נמי ניתן לדרוש כך: הנסתרות לה' אלהינו ולנו ולבנינו - שאף אנו נענשים, ומיהו אי הוה כתיב ליה הכי - הוה משמע דאף קודם שעברו את הירדן נמי, להכי פלגינהו ונקד, לומר: דלכאן ולכאן הוא נדרש, ולומר לך דעד השתא בסוף ארבעים שנה שנאמר להם מקרא זה בערבות מואב לא היו הנסתרות אלא לה' אלהינו, אבל מכאן ואילך הם אף לנו ולבנינו, ונקודה דעי"ן שבעד לחלק באתה, דלא תימא מעולם ועד עולם, אלא מעתה מתחלת מדה זו ותנהוג עד עולם".