שאלה של עניין וגעגועים - לא צורך דחוף. אבי זכרונו לברכה היה נוהג לברך במהלך הברכה על החלה בברכת המוציא בערב שבת-פסוקים מתוך ברכת כהנים ומספר דברים כ"ח (5,,3,). איני זוכרת את הנוסח המדוייק. אבל היה זה משהו כמו: "יברכך.." ברכת כהנים ואח"כ "ברוך אתה בעיר, ברוך אתה בכפר, ברוך אתה בצאתך, ברוך אתה בבואך". האם יש נוסח קבוע למסורת זו, האם היא נהוגה בעדות או בתים נוספים (אנחנו טוניסאים)?

יסוד המנהג כנראה הוא בהדגשה שהכול ניתן לנו ע"י הקב"ה ואנו מבקשים ממנו להמשיך לברכנו. תחילה נשים לב שהמברך "המוציא" מחלק פרוסת לחם לכל אחד מיושבי השולחן אך לא נותן להם את הפרוסה ביד אלא מקפיד להניחה על השולחן והאורח (או הבן או הבת) לוקח אותה בעצמו מן השולחן, לאמור: לא אני נתתי את הלחם, אלא ה'. מתן כל פרוסה מלווה בברכה, לראשון "יברכך ה' וישמרך", לשני "יאר ה' פניו אליך ויחונך " לשלישי "ישא ה' פניו אליך", לרביעי "וישם לך שלום". ואם יש יותר אנשים מסביב לשולחן מברכים בברכות אחרות, כגון "ברוך אתה בעיר, ברוך אתה בשדה, ברוך אתה בבואך" וכו'. וכל אחד הוסיף ברכות כמספר האנשים שישבו סביב השולחן. איני יודע אם רשום המנהג בספר כלשהו, ואם יש לו נוסח קבוע. מכל-מקום במשפחה שלי קיימו אותו.