בית כנסת שכונתי מרכזי ובו מתפללים בלעין הרע קהל רב בימות השבוע (6 מניינים לשחרית). נוסח המקום נקבע לנוסח אשכנז וכל העובר לפני התיבה מחויב בכך. השאלה היא: מה דינם של היתומים והאבלים לעניין קדיש יתום, האם עליהם לאומרו כנוסח המקום רק בעוברם לפני התיבה או אפילו באומרם מתוך הקהל, או אולי קדיש יתום איננו קשור לנוסח המקום ועל כל אחד לאומרו בנוסח, שבו הוא רגיל להתפלל, הן בעוברו לפני התיבה והן כאחד מתוך הקהל?

אם קבעו נוסח ומקפידים עליו, צריך לומר את הקדיש כמו שנוהגים בבית הכנסת.