לפני כשמונה שנים הייתי לצערי חי עם צעירה שאינה יהודיה כאן בארץ (בלי נישואים אזרחיים). היא היתה עובדת בחנות תכשיטים שהיתה בבעלות של שותפים שאיני יודע מיהם. לאחר תקופה חשדו בה במעילה כנראה, והיא פוטרה. בהמשך זה גם גרם לנו שנפרד אם כי לצערי יש לי עדיין רגש רחוק כלפיה. התגלגלתי במשך שבע שנים בערך בחו"ל וכך הכרתי את שליחי חב"ד ותודה לא-ל התקרבתי חזק ליהדות ולימוד ושמירת מצוות. לאחרונה חזרתי ארצה ופירקתי את החבילות וגיליתי קופסת תכשיטים שהיתה שייכת לחנות שמסתבר שהיא - כלומר חברתי - לקחה, כך מסתבר. כאן עלי להוסיף שהחנות והבעלים השותפים ג"כ נפרדו ופשטו את הרגל כך שבעצם אין לי למי להחזיר אותם אלא רק לגויה שאינני רוצה לראותה ולהפגש עמה כלל גם לא בצורה עקיפה, מה גם שהיא תכחיש מכל וכל את הקשר שלה לקופסא. שאלתי את אחד משליחי חב"ד, זה היה בחודש אלול, והוא בהתייעצות עם רב פוסק אמר לי להמתין. האם מותר לי להשתמש בתכשיטים למכירה או למתנה, מה גם שמצבי הכלכלי דחוק וזה ודאי יעזור לי. כמובן רק ע"י פסק הלכה. אשמח לקבל תשובה מנומקת, תודה.

מניתוח המקרה נראה שיש כאן שני אפשרויות במציאות: האחת - שתכשיטים אלו אינם של חברתך לשעבר והגיעו אליה שלא בישרות. השניה - שתכשיטים אלו הם שלה והיא רכשה אותם או קיבלה אותם כחלק משכרה. בחושן משפט (סימן קל"ג) ישנה הלכה שאומרת שמטלטלים שתחת יד האדם (ברשותו), חזקה שהם שייכים לו (על פי סוגיא במסכת בבא בתרא מו.). וממילא, כל עוד אנחנו לא יודעים אחרת, מכיוון שתכשיטים אלו יצאו מתחת ידה נתייחס אליהם כשלה. ולפי דבריך, שהיא תכחיש את הקשר שלה לקופסא, והתייאשה מהם או שנח לה בזה שהם אצלך, אזי אתה יכול להשתמש בהם או למכרם ולעשות בהם כשלך. ואין עליך במקרה זה חיוב השבה. גם על הצד הרחוק, שאולי הם שייכים לחנות, הרי מן הסתם, כיוון שהיה פירוק שותפות ופשיטת רגל, היה כאן יאוש ושינוי רשות ומימלא אתה זוכה בהם. (עיין חושן משפט בסימן שס"ג) מסקנה: לאור ניתוח המציאות והדיון ההלכתי על גבי זה, נראה שאתה רשאי להשתמש בתכשיטים אלו והם שלך. הרב יהודה אודסר