למה נשים לא יכולות לעלות לתורה? למה מוכרחת ההפרדה הזאת בבית הכנסת?

מאז ומעולם, היו המקומות המקודשים לתורה ולתפילה מיוסדים על קיום הפרדה מודגשת בין גברים לנשים. קיומן של "עזרת נשים" בצד או מעל ל"עזרת ישראל" היתה סימן היכר של כל בית הכנסת. והיה זה דוגמת בית המקדש בו היתה קיימת, נוסף על "עזרת כוהנים", גם"עזרת ישראל" ו"עזרת נשים". כבר ב"שירת הים", זאת ההתבטאות הציבורית הראשונה של רינת עם ישראל לאביו שבשמים, נאמר "אז ישיר משה ובני ישראל", ובמקביל לזה אנו קוראים "ותקח מרים הנביאה את התוף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות ותען להם מרים שירו לד' כי גאה גאה וכו'". ובמתן תורה נאמר "היו נכונים לשלושת ימים, אל תגשו אל אישה". וכל זה אינו מקרי: טהרת הלב וריכוז המחשבה נדרשים בעמוד איש ואישה מישראל לשפוך שיח לפני קונם. יש להשתדל להרחיק, במידת האפשר, כל גורם שיכול להסיח את הדעת ממטרה זו. והרי האדם איננו אלא בשר ודם והערבוב בין המינים אינו מסוגל לתרום לנקיון המחשבה כראוי לשעה זו, המיועדת ליצירת הקשר בין היצור ליוצרו. בעוד הבית הפרטי, הוא המקום האידיאלי לטיפוח חיזוקו וליכודו של התא המשפחתי. הרי בית הכנסת הוא המיועד לכל יחיד לעשות את חשבון הנפש עם עצמו, תוך הדגשת ניצבותו לפני היודע מחשבות, בוחן כליות ונפש. והתורה ובעקבותיה חכמינו ז"ל, בחנו ומצאו שהתנאי האידיאלי לזה הוא אותו הנוסח ואותה הצורה שאפיינו את בית הכנסת היהודי. אל לנו לשבור מסגרות אשר עברו את מבחן הדורות, ולנסות להקים במקומם דוגמאות לקוחות מעמי ניכר, שניכר בהם עקבות פולחני עבודה זרה, גם אם חיפו אותם, במעטה מזוייף מאמונת הייחוד הישראלי. רבני כולל "ארץ חמדה".