יוצא לי ללמד בנות שיעורי תנ"ך פרטניים לבחינת הבגרות. היות והן לומדות במסגרת חילונית בחינת הבגרות שלהן מורכבת מהשקפות ודעות של המיתוסים השונים אצל אומות העולם. יש לציין שאני ממש לא מאמינה ואפילו צוחקת איתה ומבהירה לה על חוסר הרצינות שבדעות אילו. אבל בכל זאת, האם מותר לי להסביר לה מה המיתוסים טוענים ואחר כך לסתור אותם עם דעת המסורת וההשקפה היהודית הדתית או שמא אסור לי להעלות את הדברים על דל שפתי משום חשש לכפירה? יש לציין שמדובר כאן בהפסד גדול ואשמח לפתרון שיאפשר לי מצד אחד ללמד אותן ומצד שני לא להכנס לכפירה.

אם את מצליחה להוכיח לה את הטעות שבדעות האחרות באופן משכנע. את יכולה להביא את הדעות הללו על מנת להוכיח את טעותם. כמובן שלכתחילה עדיף לא לעסוק בדעות נפסדות כלל. אך בצורה האמורה אין בזה איסור היות והתלמידים בלאו הכי ילמדו זאת מוטב שילמדו תוך הסברה שאלו דעות מוטעות, והמסורת היהודית היא הנכונה.