מדוע לא מתקימות הבטחות השם לאבותינו : לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. וְיִתֶּן-לְךָ הָאֱלֹקים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ: יַעַבְדוּךָ עַמִּים (וְיִשְׁתַּחֲוֻ) [וְיִשְׁתַּחֲווּ] לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ" (כ"ז,כ"ח-כ"ט). ארבה את זרעך כחול אשר על פני המים

הבטחת ה' לא כללה שאין מציאות של גלות. התקווה היא שההבטחה תתקיים במלואה כמה שיותר מהר אולם יש תקופות של עיכוב במימוש ההבטחה. בדורנו אנו זוכים שההבטחות האלו הולכות ומתממשות אולם גם בדורנו הדברים באים קימעא קימעא.