ראיתי בכמה סדורים ספרדיים, בחלק "לשם יחוד", תוספת: "לאוקמיה שכינתה מארעא". כאמור תוספת זו אינה בכל הסידורים. היום, שזה התחלתא דגאולה, יתכן ויש בה משום עלבון ואי-הכרת טובה, ח"ו. האם נכון לאומרה או שראוי יותר לדלג עליה?

גם היום, אע"פ שזו התחלתא דגאולה, מ"מ השכינה עדיין בגלות, ולכן טוב לומר גם קטע זה.