מה אפשר לענות לאדם שאומר שבחינתו העיקר בחיים זה להיות בן אדם טוב, מוסרי, נאמן, תורם לכלל וכד’, אבל בלי קשר לתורה ומצוות. להיות בן אדם טוב בלי להיות דתי. איך להסביר לו את האמת שבטוב שבא דרך תורה ומצוות?

כמובן שהעיקר בחיים זה להיות אדם טוב וישר, מוסרי ונאמן. השאלה היא אם יכול אדם באמת להיות טוב וישר בלי תורה ומצוות. התורה כולה באה לחנך את האדם ולסייע לו להיות טוב וישר, צדיק וגומל חסדים. וגם אם נמצא כמה אנשים שהם טובים וישרים גם בלי תורה, הרי אלו יחידים. כדרך לרבים, לא ניתן לבנות חברה על בסיס הטוב, היושר, הצדק והמוסר, ללא תורה ומצוות. התורה מעדנת את האדם ועוזרת לו למצות את הטוב שבו, לעבוד על המידות שלו ולפעול בישרות. ואכן בחברה שבה יש הרבה תורה ויראת שמים יש גם הרבה גמילות חסדים ועזרה לזולת ויושר והקפדה על ערכי משפחה ועוד ועוד. ואין מה להתפלא שחברה שעוסקת בתורה, שהיא כולה ערכים של צדק ויושר, הופכת בסוף לחברה מוסרית וערכית, יותר מחברה שאינה עסוקה בערכים אלא בדברים אחרים. סוף דבר מי שבאמת רוצה להיות טוב וישר, צריך לדבוק בתורה ובמצוות שמביאים את האדם לידי שלמותו המוסרית.