אני מרשה לעצמי להרגיש בנוח לשאול אותך לגבי בחור שאני נפגשת אתו. מדובר בבחור מאוד מעשי כרגע הוא עובד ומשלב שעתיים שלוש ביום למוד תורה. הוא לא לומד במקום ספציפי אך הוא רוצה להיכנס, הוא בתהליך של חיפוש מקום. הוא ניסה את תורת החיים בשנה שעברה ואמר שרמת הלמוד שם גבוהה מדי בשבילו. הוא מאוד אמיתי עם עצמו ועושה מה שטוב לו באמת ולא כי כולם עושים. הוא "הכין" אותי מראש שלא מתאים לו ללמוד כל היום. השאלה היא האם זה "להתפשר" מה שנקרא? למה שלא אתחתן עם בחור שרמת הלימוד שלו גבוהה, והוא כבר בישיבה? לזה ציפיתי וזה מה שתמיד רציתי.

שמחתי על הזכות שאת מתייעצת איתי בתחום כ"כ מורכב וחשוב. אפתח בכך שאשתדל בעז"ה לייעץ לך, אך דעי לך שכל ההחלטות בזה הן שלך. בתפילה שאזכה לייעץ לך לשם שמים, ולנסות לברר מהו רצון ה' באמת. באופן כללי, לענ"ד השאלה המרכזית שבחורה צריכה לבדוק בבחור שהיא יוצאת איתו היא: האם הבחור בעל מידות טובות. על גבי השאלה הזאת יש לשאול, האם הבחור ירא שמים, וברמה דתית ותורנית שמתאימה לבחורה.כמובן כששאלות אלו באות על גבי כך השלבים היסודיים, שהם: הבחור מוצא חן בעיניך הן מבחינה חיצונית, והן מבחינה פנימית אישיותית, ויש ביניכם תקשורת טובה ונחמד לכם יחד. אם את חשה שעברת את 5 השלבים בבחירת בן הזוג (מידות טובות, יראת שמים, מציאת חן פנימית וחיצונית, תקשורת זוגית טובה וכיף ונחמד יחד), חושבני שבאופן עקרוני ניתן לקדם את הקשר לכיוון של חיזוק הרגש לקראת חתונה. לגופו של עניין, לגבי שאלתך הספציפית, לענ"ד היא מתחלקת ל-3 שאלות: א. יציבות הבחור. ב. פערים תורניים. ג. בעל לומד תורה. א. יציבות הבחור. השאלה הראשונה היא היציבות של הבחור. אם את חשה שהבחור לא יציב בנפשו, עובר ממקום למקום ולא סגור על עצמו, הוא לא מצליח ללמוד תורה בשום מקום, וגם בעבודה הוא לא מיושב בדעתו, זה מחשיד מאוד. צריך בדיקה יסודית וטובה, ואם את מגיעה למסקנה שהוא לא יציב בנפשו, לענ"ד אל תמשיכי את הקשר איתו. הוא מסוגל יום אחד להרגיש שלא מתאים לו להיות איתך, ולעזוב ח"ו, או סתם לצעוק או להכות חלילה. אך אם את חשה שהוא יציב ומיושב בדעתו, אך יש לו בעיה שקשה לו ללמוד תורה – זה כלל לא מעכב. ב. פערים תורניים או שכליים. אם את חשה שאת יודעת יותר תורה ממנו, או שאת יותר תורנית ממנו, וזה מפריע לך ומקשה עלייך, צריך לבחון כל מקרה לגופו של עניין. ייתכן מאוד שזה מעכב, משום שזה עלול לגרום לך להרגשת תסכול בתקופות מסוימות בחיים. (ואם זאת הבעיה תנסי לפרט את תחושתך בעניין). ג. בעל לומד תורה. אם נקודה הקושי שלך היא, שיש לך חלום להתחתן עם אברך הלומד תורה, אז דעי לך שהרבה פעמים יש בזה הרבה דמיונות. אף שזהו בהחלט חלום חיובי ושאיפה טובה, גדולה וחשובה לזכות לבעל ת"ח. דעי לך שזאת שאיפה שהיא לא תמיד נכונה, מכמה סיבות: א. רוב (ככל) הגברים בתוך עולם התורה לא נשארים אברכים כל השנים, אלא יוצאים ללמד, לעבוד וכול'. ב. הרבה אברכים שרצו ללמוד תורה (ואף נשותיהן רצו כך), התייאשו בשלבים מסוימים ויצאו ללמוד מקצוע או להתחיל לעבוד. ג. לא כל האברכים צריכים, מסוגלים ויכולים ללמוד תורה כל היום. ד. לא כל אישה מסוגלת כלכלית ונפשית להתמסר ללימוד התורה, עם כל המשתמע מכך. ה. מוטלת חובה לגבר לפרנס את משפחתו, ולכן טוב מאוד שיש לו מקצוע בידיו. ו. ה' לא חייב אותך בשום מקום להיות אשת ת"ח, חובתך להיות אישה, טובה וישרה. ייתכן שהבחור שאת יוצאת איתו עושה נחת רוח לה' יתברך יותר מהרבה מאוד לומדי תורה. וכן כותבת הגמרא: "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים". אמנם ישנה נורמה מסוימת היום להתחתן עם בחור ישיבה, אך זה לאו דווקא נורמה נכונה וחיובית. אם הבחור שאת יוצאת איתו, קובע עיתים לתורה, זאת ראייה חזקה שהוא קשור לתורה, רוצה אותה ומחובר אליה. אם זו נקודת הקושי שאת חשה לגבי הבחור, לענ"ד זה כלל לא בעיה. טוב שהוא עושה מה שטוב לו, והוא חי מתוך ישרות עצמית. בתפילה שה' יאיר עינייך, ויכוון אותך להחליט החלטות נכונות. בהצלחה רבה, הרב הלל מרצבך