דפדפתי בספר שמות בפרק י"ט, וסיקרן אותי מדוע האל מזכיר את חסדיו עם עמו לפני שמציע להם לכרות איתו ברית, ומה הרקע לברית ומטרותיו? ישנה גם מטאפורה של הנשר - "ואשא אתכם על כנפי נשרים", ומעניין לדעת מדוע נבחרה מטאפורה זאת?

הזכרת חסדי ה' באה כדי לשכנע את העם בכדאיות לכרות ברית עם ה'. במעמד הר סיני נכרתה ברית בין שני צדדים, ורצה הקב"ה שברית זו תהיה ברית מרצון ולא בכפייה ולכן שיתף את העם ורצה לקבל את הסכמתו. ואכן העם נענה ואמר "כל אשר דיבר ה' נעשה", ובסוף אמרו: "נעשה ונשמע". ברית זו שבסיני שונה במהות מהברית שכרת ה' עם העם בהוציאו אותם ממצרים. הגאון הרב יוסף דוב סולוביצ'יק עמד על ההבדל בין ברית המצרים, שהיא ברית גורל, כלומר, ברית בה כל העם שותף לגורל דומה, ובין ברית סיני שהיא ברית יעוד, כלומר, הסכמת העם להפוך את הגורל המשותף לייעוד "והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". משל הנשר התפרש בהרחבה על ידי הפרשנים על האתר, ולדעת חלקם הוא מציין את המהירות שבה הוציא ה' את ישראל ממצרים, שהיא מסומלת במהירות של תעופת הנשר. ויש אומרים שכוונת הדימוי לדמות את הגבהת ישראל לנשר שבמעופו הוא מגביה יותר מכל בעלי החיים, כך הגביה הקב"ה את ישראל יותר מכל האומות כולם.