חבר שלי נשבע שלא יכנס יותר לשיעור תורה של אחיו, עקב מריבה שהיתה ביניהם, בשם ה’. לאחר זמן כאשר ב"ה חזר השלום הוא פנה לרבו כיצד להתיר את השבועה ורבו אמר לו שאין לו מה לדאוג והוא עצמו יהיה השליח שלו להתיר השבועה והרב ילך לפני בית דין של שלושה אנשים שיתירו. ע"פ מה שלמדתי בהלכות נדרים אין עושים שליח להתרת נדרים וכך מוכח מיפתח וכו’.. האם מה שהרב עשה "תופס" ומועיל ויש שליחות בהתרת שבועות או שהאדם שנשבע בשם ה’ צריך ללכת בעצמו לפני בית דין שיתירו לו ומה שרבו עשה לא מועיל כלל ? במידה ולא , מה על הנשבע לעשות ? שאלה נוספת, האם אחיו של חבר שלי, שהשבועה היתה מיוחסת אליו, יכול להיות בעצמו מהשלושה אנשים שיתירו את השבועה של חבר שלי במידה וההיתר שנעשה לרב שלו כשליחו לא תפס? אודה לתשובה מפורטת ולהורות לנו את אשר נלך בה .

כיון שמדובר במציאות של רב שעשה מעשה ואיני יודע מי הוא הרב וכדו' לכן יש לשאול את הרב בעצמו לגבי מעשיו ולא לשאול רב אחר שיביע דעתו על מעשה הרב הראשון.