לרב שלום וברכה! אני סטודנטית לתושב"ע ולמדתי את בנות הכיתה "כתיבה בשבת" - מסכת שבת פרק י"ב משניות ג’ - ה’ רציתי להביא לבנות את עניין הכתיבה לימינו - ולתת להן דוגמאות. למשל הבנות שאלו - האם מותר לכתוב על בקבוק קר שיש עליו אדים בשבת? האם מותר לכתוב ע"י מקלות של בייגלה? האם מותר לקשט עוגה עם עדשים? האם מותר לשחק רמי עם אותיות שע"י המשחק יוצרים מילים? האם מותר לשחק עם פאזל - שע"י המשחק נוצרת תמונה - וזה רושם? ולגבי עניין חיילים במחסומים או רופאים במקרה של פיקוח נפש - האם מותר להשתמש בעט של צומת שהדיו נשאר רק ל24 שעות בערך ואח"כ נמחק? ואם יהיו לרב עוד דוגמאות רלוונטיות להעביר לבנות אשמח תודה רבה

הכותב בשבת חייב מו התורה רק במקרה שהוא כותב בדבר המתקיים על-גבי דבר המתקיים. הדוגמה הפשוטה היא הכותב בעט (זהו דיו- דבר המתקיים) על גבי נייר (שהוא דבר המתקיים), או חתימה בחותמת. ונשאלת השאלה מה פירוש כתב "המתקיים", הרי כל כתב נמחק בשלב מסוים? ונחלקו בזה הפוסקים. יש אומרים שכתב המתקיים יום אחד כבר חייבים עליו מן התורה, ויש אומרים שכתב שנמחק בתוך יום אחד איננו כתב האסור מן התורה, אלא רק כתב שנשאר ליותר מיום אחד. עד כמה שידוע לי, במכון צומת פיתחו עט שנמחק תוך 24 שעות, והסתמכו על הפוסקים האלו רק לצורכי ביטחון ורפואה. אולם חז"ל אסרו לכתוב גם בדבר שאינו מתקיים על-גבי דבר שאינו מתקיים. ולכן אסור מדרבנן לכתוב על גבי בקבוק קר שיש עליו אדים, למרות שעוד מעט זה יעלם, וכן לא לכתוב על חול הנתון לדריסת רגלי אדם או לכיסוי ע"י הרוח. מסיבה זו אסרו גם לעשות צורת אות מחוט, בייגלה וכד', ואע"פ שזה לא מתקיים לאורך זמן, גם זה נכלל בגזירת חז"ל. הפוסקים אסרו לחבר אותיות מוכנות של כסף לפרוכת בשבת וליצור מילים, כפי שהיה נהוג בימיהם, משום שזה מעין כותב. אבל זה דוקא במצב בו החיבור גורם להם שלא יזוזו ממקומם, אבל בלא חיבור כלל אין בזה כתיבה. ולכן מותר לשחק במשחקי אותיות וכן להרכיב פאזלים בשבת, שכן חיבורם הוא ארעי מעיקרו. אולם אם יש לזה מסגרת המחזקת אותם, אסור לשחק במשחקים אלו. לגבי קישוט עוגה בסוכריות ועדשים, אין לקשט בצורת אותיות או ציור, שזהו בכלל יצירת אותיות שאינן מתקיימות על-גבי דבר שאינו מתקיים, שזה אסור מדרבנן. (מקורות: שו"ע או"ח סי' שמ סע' ד ובמשנ"ב ס"ק כב, פסקי תשובות שם, שש"כ יא, יג) הרב אלחנן לוין