שלום רב לכבוד הרב. רציתי לשאול שאלה שמאוד מפריעה לי בנוגע להחלטתי על שנה הבאה וכתוצאה מזה על חיי. אני נער בישיבה תיכונית, שמיניסט. בדקתי ב"ה כמה ישיבות לקראת שנה הבאה ופיתחתי לעצמי מין תזה כזאת ובה אמרתי לעצמי שבישיבה שאני אבחר אני אצטרך לאהוב מבפנים כמו אהבה ממבט ראשון. ביססתי את זה על פי הרגשה וע"פ מה ששמעתי מרב אחד באחת הישיבות שבדקתי, שאמר שהייתה לו התאהבות כזו באותה ישיבה וב"ה הוא שם כבר 25 שנה לערך ומלמד שם. טוב אחרי הקדמה זו נעבור לעניין. באחת הישיבות שהייתי הרגשתי כך לעומת שאר הישיבות שלא ממש. הבעיה שהישיבה ההיא, ע"פ דברי הר"מ שלי (שלמד שם), לא מתאימה לאופי שלי כי אני צריך ישיבה ש"תחזיק" אותי והיא ישיבה שאתה צריך משמעת עצמית גבוהה בכדי להצליח שם. שאר הישיבות היו נחמדות מאוד בדברים כאלו ואחרים, אבל חוץ מהרבנים באחת הישיבות שמאוד אהבתי, היא עדיפה על כולם. אז שאלותיי הן: האם יש מושג כזה של אהבה פנימית שכזו בבחירת ישיבה? והאם עליי לבחור בישיבה שלא אהבתי כי היא יותר מתאימה לי מבחינת אופי? אציין שרה"י שלי כמה פעמים אמר לי שאני מתאים לישיבה שהזכרתי בתור האהבה הפנימית, זו שלא מתאימה לאופי שלי. תודה רבה מאוד ומצטער על השאלה הארוכה .

צריך לאהוב את הישיבה לא רק במבט ראשון אלא גם במבט שני גם אחרי שנה ושנתיים. על כן יש מקום להביא בחשבון גם את דעתו של הרב שמכיר אותך. ואולם אם ראש הישיבה סבור אחרת מהרב שלך יש גם להביא בחשבון את דעתו וגם יש לתת משקל כבד למקום שהרבנים מצאו כן בעיניך. מסקנה: אין ללכת למקום שאתה לא אוהב כלל. יש ללכת למקום שבו תוכל לעלות בתורה ויראה ביותר ושתרגיש בו טוב. חזק ואמץ וד' ינחה אותך בהחלטה נכונה.