"בחוץ לארץ אין הרב ראשי לסמוך את תלמידו" (רמב’ם הל’ סנהדרין, ד,ד) מה ההשלכות של עניין זה בימינו? זה אומר שרב שהוסמך בחו’’ל, הוא נקרא רב? זה אומר שישנה בעיה בהקמת אוניברסיטה להסמכת רבנים?

בימינו אין שום השלכה, כי הסמיכה שנהגה אז לא נוהגת בימינו ואין לנו בכלל רבנים סמוכים. הרמב"ם כותב שהציבור שיושב בארץ יש לו בפוטניצאל את היכולת לחדש את הסמיכה, כמו שהיה בזמן הבית יוסף שחכמי צפת הסמיכו את רבם המהר"י בירב והוא סמך עוד חמישה זקנים וביניהם מרן הבית יוסף והאלשיך הקדוש. יוצא איפוא שהסמיכה הזאת אינה רלוונטית עוד כיום.