אני בן 14 ובשבת אני הולך לבית כנסת במרחק של כשעה הליכה מביתי. בית הכנסת הזה הוא בית כנסת של בית אבות שאני וחברים שלי מבני עקיבא הולכים להתפלל שם שחרית של שבת ולבקר ולשמח את הזקנים שם. אם לא נבוא לא יהיה שם מניין ויהיו זקנים שבכלל לא יוכלו לבוא. גם כשאנחנו באים המניין מצומצם מאוד (10-11 אנשים). בגלל שאנחנו מתחילים יחסית מאוחר (8:45), אנו גם מסיימים מאוחר מאוד ולוקח לי עוד כשעה לחזור הביתה, וכך יוצא שאני מגיע אחרי ארוחת שבת. אבא שלי אמר לי שזה לא לרוחו וביקש ממני להפסיק ללכת לשם, בגלל שהוא לא רוצה שאני אלך כל כך הרבה זמן לבית כנסת וגם אחזור מאוחר ויפסיד ארוחת שבת. הוא לא אוסר עלי ללכת לשם אבל מבקש שאני לא אלך. האם להמשיך ללכת לבית הכנסת הזה ולזכות את הזקנים במניין או שמא להפסיק ללכת לשם כדי שדעת אבי תהיה נוחה?

אמנם יש לשבח את הנכונות שלך להתנדבות לסייע לזקנים, אך נראה לי שעדיף לשמוע לדעתו של אביך ולא ללכת לשם אלא להיות עם המשפחה בסעודת שבת.