שנה שעברה עשינו מיץ מרימונים שקדושים בקדושת שביעית והקפאנו אותם ושכחנו לעשות להם ביעור ונשארה כמות מועטת יחסית (כמה ליטרים). ראינו בקטיף שביעית (פס"ו), שדוקא בכמות שיותר משלוש סעודות לכל אחד מבני הבית חייבת בביעור, והשאלה היא כיצד להגדיר שלוש סעודות. האם כל מין ומין בפני עצמו ובמיץ הנ"ל מספיק כמות מועטת על מנת לאסור, שהרי מהמיץ אי אפשר לשתות הרבה, או שיש בכל מיני השתיה כמות ידועה מראש, כגון: ליטר לכל אחד מבני הבית ולכן המיץ יהא מותר? ועוד, האם צריך לחלק את המיץ בפועל לבני המשפחה או שמא גם השארה במקפיא נחשבת לחלוקה?

בס"ד שלום וברכת ד' נראה שכמה ליטרים נחשב יותר ממזון ג' סעודות, שהיא אכילה קצרה, אבל כאן זו כמות גדולה של ליטרים. אמנם בשמן התירו יותר, אבל במיץ רימונים נראה שאין להקל, על כן נראה שיש להסתמך על הדעות שאפשר לעשות כעת ביעור בפני ג' ולהפקיר ואפשר לחזור ולזכות (אם לא זכה בהם אדם אחר) ולהשתמש במיץ לאחר מכן בקדושת שביעית. בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום אשקלון