כידוע ארץ ישראל תלויה בחסדי שמים ומתפללים להורדת הגשם. (לפי מה שהבנתי, אחת מן הסיבות היא לגרום לנו להתפלל, כי אם ארץ ישראל הייתה מושקית בנחלים גדולים, לא היינו מתפללים). האם, מבחינה השקפתית-הלכתית, פיתוח מפעלי הטפלת המים נוגד לקביעה זו? אולם, מאידך גיסא, במדינה מודרנית, אין מקום לגישושים והטפלת המים חיונית ביותר! האם אפשר להקביל את הבעייה הזו עם גניזת ’ספר רפואות’ על ידי חזקיהו המלך "והודו לו חכמים"?

לא. כי גם אם יש מפעלי התפלה צריך להתפלל שזה יעבוד בדרך הטבע. כל החקלאים צריכים תמיד להתפלל שתהיה להם סייעתא דשמיא, גם בארצות מלאות מים, שהזריעה תצליח ושלא ירקב וכו'. לדוגמא באוקריאנה שיש הרבה מאוד מים ואדמות הכי טובות באירופה ובכל זאת אין להם מה לאכול, ולכן בכל מקרה צריך להתפלל ולא מספיק רק מים. ההתפלה היא רק אמצעי למים שהוא בגדר השתדלות. וכמו שלא נאמר שאדם לא ילך לחרוש ולזרוע אלא יסמוך ויבטח בה' שיוריד לו מן מהשמים, אלא אנו עושים השתדלות והקב"ה עוזר. וכמו שגם בגן עדן נצטווה אדם הראשון לעבוד את האדמה.