על הברייתא "ונותנין אפר על גבי התיבה", התוס’ (ד"ה "ונותנין" בדף ט"ו ע"ב: "ואותו אפר הוי מעצם אדם שהרי הוא האפר הוי לזכרון העקידה ובעקידה היה עצמות". ובתוס’ ד"ה "אפר מקלה" בדף ט"ז ע"א: " פירוש אותו אפר הוה מדבר הנשרף מעצמות אדם כדי לזכור עקידת יצחק דאלמלא שלא היה בא אלא כדי לומר שהרי אנו לפניך כאפר כמו כן מהני עפר סתם והיינו פירוש איכא בינייהו עפר סתם") מפרשים ש"אפר מקלה", שנותנים בראש המתענים, נוצר משריפת עצמות אדם - האם אין בזה משום הנאה מעצמות מת שאסורה?

אסור לשרוף גופת אדם מישראל, צריך לקברו. יכול להיות שפה מדובר על אפר מעצמות אדם שאינו מישראל, שלשיטת התוספות בבבא קמא דף י' אין איסור הנאה ממת של נכרי.