שאלה: האם משפחות שלמות שנספות בפיגועים אשמות? האם אדם שעובר יסורים זו אשמתו? מה על ילדים מוכים במה הם חטאו מה על חולי סרטן וכיו"ב? מאוד קשה לי עם התשובה הזו ואשמח לתשובה עמוקה.
תשובה: הגם שאת עיקרי הדברים כתבתי בתשובה קודמת, אשמח לחזור ולשנן. שהגחתו של הקב"ה על עולמו ובריותיו הינה מוחלטת (מבלי להיכנס למחלוקת רמב"ם ורמב"ן בעניין מהות ההשגחה הפרטית). הקב"ה ברא עולם טוב כי הוא בעצמו טוב, וממילא כל בריותיו ודרכי הנהגתו אותם הם טובים ומלאים חסד. זוהי הנחת היסוד שלנו בבואנו לנסות ולהבין את המעט שניתן להבין מדרכי הנהגתו. לאחר מכן ניתן לומר שאת רוב הדברים הרעים שקורים לאדם הוא מביא על עצמו במעשיו ובדרכי הנהגתו (רמב"ם). הדבר דומה מאוד למחלות פיסיות שרובן המכריע נגרם על ידי דפוסי אכילה והתנהגות מקולקלים. ההבדל הוא שבגוף ניתן לראות, להבין ולקשר את הדברים, אבל ברוח הדברים נסתרים ולכן קשים לראיה ולהבנה וממילא קשים לשכנוע.
ככלל, הסוגיה של התייחסות לרע בעולם טעונה לימוד והבנה. פעמים רבות הרע בעולם בא כדי להסתיר דברים טובים וכדי שנתאמץ לחשוף אותם. פעמים רבות הקושי והרוע באים כנסיון לאדם ועל כך אומר הרמב"ן שאין הקב"ה מנסה אלא למי שיכול לעמוד בניסיון. מכל מקום, מעל לכל אנו מאמינים שגם אם לא נבין למה, נדע ונהיה בטוחים שנרוויח ישועה, "כי עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע". ממנה - מהצרה בעצמה.
יסודות אלו יש בכוחם לבסס את יציבותו ואמונתו של אדם אם עמל הוא להבינם ולהפנימם. וכמובן - "כי גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". אין ביכולתנו הדלה לבין הכל ולפעמים אפילו לא קצת ועל כן מול קשיים וייסורים קשים משאת נאמר "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך" ונשתדל להוציא אל הפועל את התועלת שעתידה להוולד ממנה. זה בכוחנו - להבין למה ייתכן ופעמים רבות לא נוכן להבין. רבות מחשבות בלב איש, אבל עצת ה', שהיא טוב באמת, היא תקום.
גירסת הדפסה
שלח לחבר