על פי ההלכה אסור לכרות ברית עם יושב הארץ ולפנות שטחים. אבל זה עלול להביא אותנו למדינה דו לאומית, שבה הערבים יהיו הרוב. מעשית, איך מתמודדים עם זה?

השאלה יוצאת מנקודת הנחה שהדמוקרציה היא אקסיומה. אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שנמצאת בעומק אמונתנו, שהארץ שייכת לעם ישראל ועם ישראל צריך להחיל את הצביון של מדינת היהודים על הארץ הזו. כשם שאדם המחזיק בבית ובאים אורחים ששוכרים אותו, הם אינם יכולים לעשות שינויים בבית. יש מסביבנו עשרים מדינות שבהם כל מדינה קובעת איך מתנהגים בה. אצלנו צביון החיים היהודיים הם הקובעים פה. מי שמגיע מבחוץ לא שוללים את זכויותיו הפרטיות אך צביונה של המדינה היא יהודית. לדוגמא: השבת שהיא יום המנוחה של המדינה, גם אם יהיה פה רוב ערבי אז לא יעבירו את יום המנוחה ליום שישי. עם ישראל הקים את המדינה הזו ואומות העולם הכירו בזה בסאן רמו, כשממלכת בריטניה הצהירה על ידי הלורד בלפור להקים בית לאומי לעם ישראל. זוהי ארץ ששייכת לעם ישראל ועם ישראל רוצה לחיות בה את חייו לפי אמונתו ותורתו. מי שבא לפה מסיבה אחרת, לא פוגעים בזכויותיו ונותנים לו להישאר. אבל הצביון של החיים פה צריך להיות לפי תורת ישראל.