בהמשך לשאלתי, בעניין לחסוך כסף לטובת ההורים שלי ללא ידיעתם , קיבלתי את פסיקת הרב, שאין ראוי לעשות זאת ללא ידיעתם, וסיפרתי להוריי על המעשה. רציתי רק לברר על הפסק של הרב, מדוע הכלל "זכין לאדם שלא בפניו" לא משפיע כאן? הרי הכלל הזה בדיוק מדבר על מקרה זה (כשבן לוקח כסף מהוריו ושומר אותם כפיקדון למקרה הצורך), ומדוע לא נתיר מעשה זה ע"י הכלל "זכין לאדם שלא בפניו"?

'זכין לאדם שלא בפניו' - זאת אומרת לזכות עבורו אבל לא לקחת ממנו. היות ואתה רוצה לזכות מרכוש אביך לטובתו, לא ניתן לעשות זאת ללא הסכמתו.