שאלה שנשאלה בכ"ג תמוז תשס"ט והופנתה לרה"ג זלמן מלמד שליט"א: "האם יש חיוב להודיע לפני הנישואין על נפילות בענייני צניעות". ענה הרב: "אין חיוב להודיע אלא אם כן הדבר היה חמור שיש להניח שהצד השני אילו ידע לא היה מסכים לקשר" שאלותיי היא: א. כל מתבגר נתקל בקשיים של הוצאת זרע לבטלה ו/או נפילות שונות בענייני צניעות שבנות לא מסוגלות להבין ולא יכולות לקבל אותן. בוודאי שבחור שיספר על הקשיים שלו בשמירת הברית או נפילות בצניעות - הצד השני לא יסכים לקשר. האם ניתן לשמוע על גדר הילכתי יותר ברור מתי משתפים לפני שידוך ומתי לא? ב. כיצד תשובה זו מסתדרת עם תשובתו של הרב ש. יוסף וייצן שענה: "עדיף לא לספר על חטאים שעשית אם עשית תשובה עליהם". עשיית התשובה מוחקת את החטאים... רק אם השמירה על הסוד היא בכדי להגן על... הקשר יש מקום לא לספר סודות" (בקטגוריית "זוגיות") ג. האם אדם חילוני שחי בחברה חילונית ומתרינית מחוייב לספר על נפילות בצניעות שהתרחשו בעבר וכיום אין להם השפעה על הזוגיות וחיי הנישואין? ד. אם ברור לה שהוא היה חילוני והוא טוען שהכל מאחוריו ולא רוצה לעסוק בזה ועשה תשובה [והוא לא אומר בפירוש אבל אין לו רגשות כלפי בנות או בנים ל"ע מהעבר ואין הדבר כלל מטריד אותו] האם מחוייב לספר על קשרים ונפילות חמורות בצניעות שהתרחשו בעברו החילוני? ה. האם צריך לרמוז שהיו כאלה, אם עשה תשובה וברור לה שהוא היה חילוני?

א. על נפילות אלו שהזכרת אין צריך לספר כלל ועדיף לא לספר. ב. חילוני ששב בתשובה לא צריך לספר על מה שהיה אם יודעים שהוא היה חילוני. וגם אם הוא מתבקש לספר על ידי הצד השני מוטב שימאן ולא יגרר לספר, רק יאמר שהוא היה חילוני וזה מאחריו. אך הוא צריך להיות אמיתי בזה שאומר שכעת הוא נקי ורחוק מכל מה שהיה.