למדתי שאדם צריך להסתכל על מעשיו ולהסיר מהם כל סיג ופגם. מצאתי את עצמי כבר זמן רב עורך את כל תהליך התשובה (..חרטה, וידוי..) על כל פגם קטן. לדוגמא: אמרתי דבר תורה לשם שמיים אלא איפשהו עמוק בלב שמחתי בכבוד שקיבלתי. לכן מיד אח"כ חזרתי בתשובה על כך. אשמח אם הרב יסביר לי מתי ואיך צריך לחזור בתשובה על כל סוג פגם ועוון.

לא צריך להכנס לדקדודקים קטנים, זה לא בריא. העיקר כל הזמן לעלות במעלות התורה ולתקן את המדות. וכל התקדמות היא תשובה אל ד'.