טרמפיסט שכח פלאפון ברכבי. הוא התקשר למכשיר ודיברנו להפגש על מנת להשיב את אבידתו. לאחר מכן לא יצר קשר שוב. אני מסיק שהוא ויתר על המכשיר כך שאין חובת השבה לו. אלא שאולי וויתר כיוון שהיה לו ביטוח בחברה כך שהצהיר כי אבד ממנו וקיבל מכשיר חדש במקום. א"כ אולי המכשיר שאצלי משועבד לחברה, כך שיש חובת השבה לחברה או שאולי כיוון שהדבר נתון בספק עלי לשום דמיהם ולהניחם? שאלתי את חברת הפלאפון - מה לעשות במכשיר שמצאתי? ניסו לייעץ לי כיצד למצוא את הבעלים אך לא העלו אפשרות שהמכשיר שלהם ושעלי להשיבו להם. אמנם אפשר שבחוזה כתוב שהמכשיר משועבד להם אלא שהמציאות היא שלא מחזירים וממילא אין לכך משמעות. לסיכום: האם חלה חובת השבת אבידה?

חלה עליך חובת השבת אבידה, ולכן, אם אינך יודע איך ליצור קשר עם אותו טרמפיסט עליך לברר זאת באמצעות חברת הפלאפון (דרך הכרטיס או מספר המכשיר). עליך להודיע לו מי אתה והיכן אתה גר ומהו מספר הטלפון שלך וכדומה על מנת שתוכל להשיב לו את אבידתו. אם לא יבוא ליטול לאחר זמן רב או לא הצלחת לזהות אותו, אז, אם יש במכשיר או בכרטיס נתונים חשובים כמספרי טלפון וכדומה עליך לשמרם בידך עד שיבוא ויטול. אבל, אם אין בהם נתונים חשובים, אתה יכול לרשום בפנקס את פרטי האבידה ולהשתמש בה. אי אפשר לסמוך על ההשערה שאינו מעוניין עוד במכשיר בגלל שקיבל חדש מן החברה בגלל הביטוח, שזו השערה בעלמא, ויש להעלות השערות שונות ומנוגדות להסבר התנהגותו, ולכן, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות והחיוב במקומו עומד. מקורות: מבואר בסוגיא בבא מציעא דף כא ע"ב שיאוש לא מועיל בדבר שיש בו סימן אחר שבא ליד המוצא – "ואף על גב דשמעיניה דמייאש לסוף לא הוי יאוש דכי אתא לידיה באיסורא אתא לידיה". וכן הובא בפתחי חושן אבידה פרק ב, ו. לגבי האם בכך שמודיע לו נפטר מלהוליך למאבד את אבידתו או שלא, נחלקו הפוסקים. בספר משפט האבידה סימן רנט, מאזני צדק (יב) נשאר בזה בצריך עיון, ובשערי צדק שם אות יד כתב בשם ספר אמרי הצבי בבא קמא נז, שחייב להשיבה לבעלים וכן מדויק מלשון הגמרא בבא מציעא כח ע"א, ליזול וליהדריה. בשו"ת בניין שלמה הקדמה שניה לפרשת כי תצא כתב, שאם הבעלים תוך רסו וב' שלישי אמה חייב להחזיר להם וביותר די בלהודיע. בשערי זיו סימן יג חילק, שאם יודע כשהגביה מי בעל האבידה צריך להשיב לו, אבל אם רק בביתו נודע לו די בלהודיע לו. בשם החזו"א מובא שם שדי בלהודיע לבעלים ואין צריך להביא לו, וכן דעת הגאון רבי משה פיינשטיין בקונטרס השבת אבידה תשובה כ"ב, וכן דעת הרב אלישיב בספר השבת אבידה כהלכתה, פרק ג', הערה יח, וכן דעת הפתחי חושן אבידה פרק ז, (אות ב), וכן פסק בספר משפטי התורה אבידה ג, י, וכן פסק בספר אבידה ומציאה פרק ד, ד וצריך עיון למעשה. אבל, בנידון דידן נראה שלא יצאת ידי חובת ההודעה, גם לפוסקים שסוברים שהודעה מספיקה בגלל שלא כתוב שמסרת לו את מספר הטלפון שלך וכדומה, ואולי ניסה להשיג אותך דרך הטלפון שאבד ולא הצליח וכו', לכן, לכולי עלמא, עדיין רובצת עליך חובת ההשבה. לגבי הדין של יהא מונח – ראה בספר השבת אבידה כהלכה פרק ו. הרב אריה הלברשטט