דיברתי עם חרדי לאחרונה וגיליתי שיש תופעה די נרחבת של חרדים שלומדים את כתבי הרב זצ"ל, אבל רק כתבים שלא נערכו בידי הרצי"ה (שמונה קבצים, אורות הקודש) בטענה שהרצי"ה בכלל לא הבין את אביו ולקח את תורתו לכיוון לא נכון, ולכן הוא עיוות את הכתבים. ובכלל, הרב קוק לא היה ציוני כמו שהרצי"ה מנסה לצייר אותו. לטענה שהרב זצ"ל נתן לרצי"ה לערוך את כתביו ענו לי - זה שאדם נתן למישהו להגיה לו את הכתבים זה לא אומר שהוא סמך עליו שהוא מבין אותו. וכו’ וכו’ כל מיני טענות מופרכות ותאוריה שהיא טלאי על גבי טלאי. אם הרב מכיר איזה שהם ציטוטים של הרב זצ"ל על הרצי"ה, שהרב אומר שהרצי"ה דווקא הבין אותו והוא הממשיך שלו וכו’, אשמח לקבל אותם. הרב הבין במי מדובר, אז ציטוט כמו "הרצי"ה תלמיד חכם גדול" לא מעניין אותם.

קודם כל, ברוך ה' שיש כאלה מהם שלומדים כתבי מרן הראי-ה, זה לא היה פעם. מרן הרב קוק היה מוחרם אצלם לגמרי. לגבי מורנו ורבנו הרצי"ה זצוק"ל, בגיל שבע עשרה סיים בבלי וירושלמי ואז מרן הרב זצ"ל כותב אודותיו (אגרות ראי"ה א, אג' ק"ב): "וב"ה שאני יכול לצאת ידי חובתי כמעט במכתבו של בני שיחי' אשר הוא ת"ל הוא כמעט האחד עמי המתרגל לעמוד על דעתי ולהקשיב את שיח נשמתי. נפשו ב"ה טהורה היא ועדינה, והוא מבוסם בהמון רעיונות טובים ומאירים, שיהיו בע"ה לברכה לו ולעולם". בגיל שבע עשרה, מרן הרב קוק סומך על הרצי"ה שיענה תשובות לשואלים במקומו (!!!) ומעיד עליו, שלא רק שהוא מבין את דרכו אלא מסוגל להקשיב לשיח נשמתו (!!!). צריך לדייק בביטויים של מרן הרב. מי שהכיר את הרצי"ה מקרוב, יודע שהוא היה מבורך בכשרונות גאוניים, הן בתפיסה מהירה וחדה והן בזכרון פלאי. ומעל הכל, כשרון הקדושה והדבקות האלוקית. בשנת התרע"ט, בהיות הרצי"ה כבן עשרים ושמונה, כותב אליו הרב 'הנזיר', רבי דוד כהן זצ"ל, אשר, כידוע, הוא שערך את 'אורות הקודש': בנוגע להגהת גליוני הדפוס (של חלקים מספר 'אורות') אשמח לשרת בזה לפי כחי, אך 'להכנה ומסירה לדפוס' לא אדע כוונת מר, כי ודאי אין לסמוך על שום איש לסדר ולהכין כתבי מרן שליט"א, אלא כבודו, ברא כרעא דאבוה, היודע לשקול ולספור כל מילה ומילה לפי טיבה ועניינה, לפי כוונת רבנו – וראוי והגון לכך". (חוברת 'דודי לצבי', חילופי אגרות שבין מרן הרצי"ה והרב 'הנזיר'). יש לדייק במילים ולדעת ולזכור מפי מי הן יוצאות!!!. בשנת תרפ"ו כותב לו מרן הגאון הרי"ם חרל"פ הסכמה (מובאת בליקוטי הראי"ה לרב נריה זצ"ל): "הרב המאור הגדול לממשלת התלמודיים. פרי קודש הילולים, חכם חרשים ונבון לחשים, צדיק מושל ביראת אלקים, גפן אדרת לגאון ולתפארת מורנו הרב צבי יהודא הכהן קוק שליט"א . . . והנני אומר לו יורה יורה ידין ידין, ועליו יש לסמוך כאחד המורים הגדולים בישראל. אשרי תהי העדה אשר תזכה לבחור בו ולשים אותו אלוף לראשה, רב ומורה ודאין בהלכה. ידוע תדע כי זכתה לגבר בגוברין מיחידי הסגולה שבישראל . . . ". איזה הגדרות מופלאות שהגדירו אחד מתלמידי חכמים הענקים גדולי הדור, מרן הרב חרל"פ, והרצי"ה אז כבן שלושים וחמש. בשנת תרפ"ח כותב מרן הרב קוק כתב מינוי לרצי"ה ('אור לנתיבתי', ע"מ שע"ז): הנני ממנה בזה, את בני הרב צבי יהודה הכהן קוק להיות בא כחי, בכל ענייני הישיבה הגדולה, העולמית, המרכזית שלנו, בין במצב הרוחני שלה, בין במצב החומרי שלה, וידיו כידי ופיו כפי ועשייתו כעשייתי . . . ". הישיבה היא משאת נפשו של מרן הרב זצ"ל, היא אמורה לגדל תלמידי חכמים שימשיכו את דרכו של מרן הרב זצ"ל והוא ממנה את הרצי"ה לאחראי, בא כחו, בכל ענייניה, בין ברוחניות ובין בגשמיות. מה אפשר לכתוב יותר מזה לסתור טענות בלע שנובעות מבורות וחוסר הכרה, אם לא חלילה מדבר אחר. ה' יתברך יזכנו להיות דבקים בתלמידי חכמים וצדיקים אמיתיים, גדולי ישראל אמיתיים. כלשון הרמח"ל בפרק י"ט ממסילת ישרים: "הם הרועים האמיתיים המוסרים עצמם על צאנו של הקב"ה". אני ממליץ מאוד לקרוא את הספר 'בדרך התורה הגואלת'. בברכה רבה, הרב חיים אביהוא שורץ