ראיתי באחת התשובות (לא באתרכם) שאדם שכל כולו מתעסק בתורה ויראת שמים, אז א-ס-ו-ר לו להתעסק בדברי הבל. אני מניחה שאדם כזה גם לא מתעניין בכך. אך מהי ההגדרה לדברי הבל? כל דבר שאינו קדוש? אם זה אכן כך, אז מי שמעסק בכך הינו ברמה פחותה? האם שמיעת שיר שאינו קודש אבל שיר טוב ( שמדבר על התמודדות, תקווה, וכדו’) מוריד את האדם? כי שמעתי על כל מיני דברים מעל הטבע שעשו בעבר צדיקים ע"י קדושה, וזה כי הם נשמרו מן ההבל. אז זה גורם לי להרגיש כאילו אני עושה משהוא לא טוב, אפילו שעל פי ההלכה זה מותר. אני רוצה להיות בדרגה גבוהה, ואם אני קוראת ספר ושומעת שיר של גוי שבררתי ומותר ע"פ ההלכה, אז זה מוריד אותי? אם זה מוריד אותי אז למה זה מותר? כלומר, האם אדם שמשתדל להיות צדיק לא יכול נגיד לקרא ספר טוב? לשמוע מוסיקה טובה? אפילו של גויים? העניין הזה מ-או-ד מטריד אותי כבר במשל כמה שבועות, ומקשה עליי מאוד, אני כל הזמן חושבת רק על זה, ושעבודת השם שלי ברמה נמוכה בגלל זה...! מה צריכה להיות הגישה שלי לגבי זה?? תודה רבה !!

מדוע את מוטרדת כשאומרים לך שאת לא במדרגה הכי עליונה בחיים?! יש מדרגות על גבי מדרגות בכוח העבודה של האדם. יש אדם שיכול להיות מרוכז ברצף רק רבע שעה ויש אדם שיכול להיות מרוכז בלימוד או תפלה חמש שעות. האם כולנו נמצאים באותה מדרגה?! אין ספק שככל שאדם גדול יותר אזי כל מה שהוא עושה בא ממקום מאד עמוק ופנימי. האם אנו חושבים שזמר גוי שהוציא מלבו דברים שנוגעים להתמודדויות שלו באו ממקום גבוה ועמוק. אצל אדם גדול זה קטן עליו. בודאי שלהשקיע זמן סתם בספר טוב זה לא מיצוי החיים בתרכיזיותם אולם צריך להיות מודע שאי אפשר לחיות רק בצורה תרכיזית. אדם יכול להתפרק מכך אם זה לא מתאים לו. לכן כל אדם צריך לשמוח במקום שהוא נמצא. תמיד לשאוף למרות יותר גבוה למקום שבו אוכל יותר זמן וביותר זמנים לחיות חיים תרכיזים. אולם תמיד ישאר לנו זמן שיש לנו עוד מה לעבוד עליו שיהיה יותר מנוצל.