חיממתי צ’ולנט שנשאר משבת. היה זכור לי שבשבת נגמר ה"קיגל", ונותרו בחמין תפו"א ובשר. כשבאתי לברך, לקחתי חתיכה שהייתה נראית לי תפו"א (בגלל הרוטב והצלייה של החמין המאכלים שבו היו די שחומים כך שלא קל להבחין בין החתיכות) ובירכתי עליה בורא פרי האדמה. כשנגסתי, התברר לי שזה קיגל שנשאר משבת, ומיהרתי למצוא חתיכה אחרת של תפו"א בכדי לאכול אותה (שלא תהא ברכה לבטלה). כשבאתי לאכול את החתיכה, התברר לי שלקחתי חתיכת בשר ולא תפו"א, ורק אחרי שאכלתי את הבשר מצאתי חתיכת תפו"א, ואכלתי אותה. 1) מה הדין כשהתברר לי בהתחלה שבירכתי על הקיגל בורא פרי האדמה ולא מזונות? מה היה עליי לעשות אז? 2) האם אכן יש עניין למצוא מהר תפו"א ולאכלו על סמך הברכה הראשונה?

1) בדיעבד, ברכת האדמה כוללת גם את בורא מיני מזונות, כיוון שגם מה שמברכים עליו מזונות גדל באדמה אלא בגלל העילוי שבו מברכים עליו ברכה מיוחדת. לכן, בדיעבד, אם ברכת בטעות האדמה על מזונות יצאת ידי חובה. 2) נהגת נכון, לכתחילה יש לחפש מהר מזון שברכתו האדמה ולאכול אותו.