בס"ד. שלום כבוד הרב, אני בת 15, משתתפת בתנועת נוער-בני עקיבא- בסניף שלנו מגיל 15 (חבריא ב’) כל הפעולות הם מעורבות, ישנם מסיבות של חגים,על האש וכל מיני פעולות מעורבות.. יש גם גמ"ח, שכל חבריא ב’ באים לארגן את המצרכים וכו’.. והגמ"ח גם מעורב.. באים אליו גם בנים וגם בנות.. אמנם אני מרגישה ממש סיפוק וטוב עם זה שאני באה לארגן את המצרכים לגמ"ח, אך בגמ"ח נוצרים כל מיני דיבורים עם בנים וכו’.. לכן כל הטוב והסיפוק שאני מרגישה עם זה שאני באה לגמ"ח, כאילו הולך לי .. יש לציין שהחברות הקרובות שלי כן קרובות לבנים, ואין להם בעייה עם זה.. וככה כמעט גם כל השאר... לכן יותר קשה לי לשמור על מרחק.. כמו בגמ"ח קורה גם בערבי יום שישי- יש שיעור תורה (בערך שעה..) ולאחר מכן כולם מדברים אחד עם השנייה ונוצרים המון קשרים.. מכיוון שאני גרה קצת רחוק אני צריכה לחכות לכל שאר הבנות , עד שהן מסיימות לדבר עם הבנים וכו’.. בנוסף, לפעמיים בנים גם באים איתנו בדרך.. אחרי כל זה , ממש הייתי רוצה להיות מדריכה, השבט שאני יוכל להדריך בו זה בנות בלבד.. אך אני יצטרך להיות נוכחת בכל הפעולות של חבריא ב’, שהם מעורבות.. וכן גם בישבצ"ים שהם גם מעורבים.. מה עלי לעשות?. תוודה מראש:)

ההדרכה יכולה לתרום לך מאד. לכן, כל עוד שאת ממשיכה לשמר את ההתנהגות שלך ואת לא משתתפת בקלות ראש בין בנים לבנות, ניתן להקל לך להמשיך להיות חלק מן החברה. תראי את הניסיון שאת מצויה בו כניסיון שבו את יכולה לפתח חוט שידרה אישי פנימי עם יכולת להיות שונה ובכל אופן להמשיך להיות מעורבת עם הבריות.