לכבוד הרב יש לי שאלה בקשר להלכות בור כאב נזיקין. למדתי שנה שעברה בישיבה מסכת בבא קמא ויש לי שאלה לגבי המשפט "שור ולא כלים, חמור ולא אדם", מה זה אומר? האם אדם שנופל לבור ומת אז פטור חופר הבור בכל עומק (פחות או יותר מעשרה טפחים)? האם בעל בור פטור מכלים שנפלו ונשברו שם? תודה לך כבוד הרב שלקחת מזמנך לקרוא ולענות לי.

להלן בקצרה חלק מיסודות דיני בור: נאמר בתורה: (שמות כא לג-לד) "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו". ולכן החופר בור ונפל לתוכו שור או חמור ומת (או הוזק) חייב לשלם, בין שחפר בעצמו ובין שפתח בור שהיה מכוסה. שיעור הבור שיתחייב עליו במיתת שור או חמור שנפלו לתוכו, הוא עשרה טפחים, שלפיכך נאמר בתורה "בור", אף על פי שבכל מין חפירה שהוא חייב, להורות: מה בור שיש בו כדי להמית עשרה טפחים, אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. (משנה ב"ק נ:). לגבי שיעור הבור שחייבים עליו בנזקין (ולא במיתת השור והחמור) נחלקו התנאים ולהלכה נפסק שחייבים אף בבור בעומק כל שהוא, שנזק שייך אף בבור קטן מאוד. (עי' רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יב הלכה טו). אדם שנפל לבור ומת, פטור בעל הבור, שנאמר: "שור או חמור", ודרשו חז"ל: "שור ולא אדם, חמור ולא כלים" (ב"ק נג:) ואפילו נפל בלילה, שאינו יכול להתבונן בדרך, שגזרת הכתוב היא. אבל אם הוזק האדם בבור, חייב בעל הבור לשלם נזקיו, שהפסוק הנ"ל בתורה עוסק במיתת הנופל לבור (דכתיב "והמת יהיה לו") ולכן המיעוט ממעט רק פטור ממיתת אדם ולא מהיזק אדם. כלים שנפלו לבור ונשברו, פטור בעל הבור, (חמור ולא כלים) וכל דבר שאינו מבעלי חיים הרי זה בכלל כלים. ואף על פי שאדם שהוזק ולא מת חייב עליו, בכלים הדין שונה, כיון ששבירת כלי שווה למיתת אדם. (כלים - שבירתם זוהי מיתתם. רש"י ב"ק כח: ד"ה וכלים). כמובן יש בדיני בור עוד הרבה גדרים ופרטים ורק הבאתי את המעט עפ"י השאלה. עיין בכל זה בגמרא בבא קמא (בעיקר תחילת פרק שלישי ופרק חמישי); רמב"ם (הלכות נזקי ממון פרקים יב-יג); טור ושולחן ערוך (חו"מ סימנים תי-תיב). הרב יוסי אפריון