שלום רב, 1.האם תוכלו בבקשה להסביר לי את המושג "טומאה"? המונח הזה מוזכר הרבה אך לא ברור לי מה הכוונה בו. בתקופת התנ"ך לטמאים היה אסור להכנס למשכן. האם זוהי המטרה של הטומאה? להבדיל בין מי שמותר לו להכנס לבין מי שלא? 2.גם דברים שלכאורה טבעיים, נחשבים למטמאים, כמו למשל: לאחר קיום יחסי מין (שאין ספק שזוהי מצווה גדולה) הגבר והאישה טמאים, או כאשר האישה בנידה היא גם טמאה. אם כך מה הכוונה בטומאה? מה בדברים הנ"ל כל כך רעים שהם מטמאים את הבן אדם? 3.האם גם בימינו יש טומאה? ואם כן מה זה אומר? מה האיסורים שיש לאדם טמא? למשל אם גבר נגע באישה בנידתה, האם מותר לו להניח תפילין, או שבימינו המשמעות של הטומאה היא רק זכר לתקופת בית המקדש?

שלום אענה בקצרה (כדרך התשובות באינטרנט) לשאלה שאפשר להתייחס אליה בהרחבה. טומאה הוא מושג רוחני מופשט שהתורה קבעה שנמצא במצבים מסויימים ובבריות שונות. במקום שיש חסרון של חיים יש טומאה. הטומאה החמורה ביותר היא אדם שמת והוא נקרא אבי אבות הטומאה. האדם הוא נזר הבריאה והקב"ה נפח בו נשמה וכשהנשמה מסתלקת במיתת האדם יש חסרון גדול של חיים ואז מופיעה הטומאה במלוא חומרתה. לטמאים יש הגבלות שונות בהתאם לרמת הטומאה שלהם. בד"כ הגבלות אלו קשורות ליכולות שלהם להתקרב אל הקודש. כגון להיכנס למקומות קדושים בבית המקדש, לאכול מאכלים קדושים (קורבנות, תרומה) וכד'. הדינים השונים של הטמאים הם תוצאה של הטומאה ולא הסיבה להם. טומאה אינה עונש ואינה באה בגלל עבירה של האדם וכד' אלא הטומאה באה במקום שיש חסרון של חיים, במקום שהיו יכולים להיווצר חים ולא נוצרו. ולכן כשהיתה יכולת לאיש ולאישה ליצור חיים - והם אינם נוצרו - ישנה טומאה אע"ג שאין כאן כלל אשמה של בני הזוג. אותו הדבר בטומאת נידה שבאה בעקבות היכולת לשאת עובר ברחם האישה, יכולת של חים שלא מומשה. לכן גם הטהרה מהטומאה נעשית ע"י טבילה במקווה, שבו יש מים 'טבעיים' (גשמים או מי מעיין) שלא נגעה בהם יד אדם, הננקראים מים חיים. הטובל נכנס כולו בבת אחת למים, מקום שבו אין לבני האדם יכולת לנשום, וכשהוא יוצא מהמים נחשב כאילו נולד מחדש ללא החסרונות שגרמו לו להיטמא. כיום אין כ"כ משמעות הלכתית לדיני טומאה וטהרה (אישה נידה אסורה לבעלה עד שתטבול ללא קשר לדיני הטומאה), מלבד זאת שאנו מוחזקים כטמאי מתים ולכן אנו אסורים בכניסה למקום המקדש. וכן כהנים נזהרים שלא להיכנס לבית קברות כדי שלא יטמאו בוודאות בטומאת מת. הטמא חייב, באופן כללי, בכל המצוות בתורה.