ב"ילקוט יוסף" כתב שאם אדם רוצה לקדש לאחרים ואינו רוצה לצאת ידי חובת הקידוש כי אינו רוצה לאכול באותו מקום אז יכול אך יתן לאחרים לטעום מהיין או לקטן!!. האין זו ברכה לבטלה על הגפן?

אין זה חידוש של הילקוט יוסף אלא של הראשונים (עפ"י הגמרא בראש השנה כט), שבברכות הנהנין אם לא נהנה בעצמו לא יכול להוציא אחרים ידי חובה חוץ משלושה מקרים: בורא פרי הגפן בקידוש, המוציא באכילת מצה בליל הסדר והמוציא באכילת לחם בלילה הראשון של סוכות. והטעם בזה, שבכל ברכות הנהנין איננו חייבים להנות ולברך אולם במציאויות הנ"ל אנו חייבים לאכול ולכן דין ברכות הנהנין הללו כדין ברכות המצוות. [שו"ע קסז כ; מ"ב צה, ועיי"ש מ"ב צד מדוע אין דין זה נכון גם בסעודות שבת).