הרב הסביר בהסכמה לספר "דרך המלך" את דברי המהר"ל שכוונתו למוות של חפים מפשע שנגרם שלא במכוון, עקב אילוצי המלחמה. לא הבנתי א. כיצד הדברים מסבירים את השאלה על שמעון ולוי שהמהר"ל בא לתרץ? ב. כיצד הדברים מסתדרים עם הדוגמא שנותן המהר"ל ממלחמת מדיין, ובמיוחד עם ציוויו המפורש של משה רבינו אחרי המלחמה לגבי הנשים והטף?

בראשית כל דיון חייבת להיות הנחת יסוד שההתר לשפוך דם הוא חידוש חריג ואין לך בו אלא חידושו. לכן, במלחמת מדין ללא הוראה מיוחדת לא הרגו נשים. בציבור יש כללים אחרים מאשר ביחיד. ולכן עלולים להיפגע בלי כוונה גם מי שאינם אשמים.