שלום כבוד הרב, אני וחברי החלטנו השנה לארגן מחנה קיץ לילדים מוגבלים. מדובר על איסוף של כ-50 אלף ש"ח לצורך המחנה שהוא כשבוע, מציאת אטרקציות, מקומות לינה וכו’- אני בא לומר שעמלנו קשות על ארגון המחנה. במחנה יהיו גם חניכות מה שאומר שגם מדריכות, הם לא דוסיות ולכן יש שם הרבה ערבוב בקטע של דיבורים בין בנים לבנות. שאלותי: 1) במחנה יצטרכו הבנים לגעת בחניכות (הרמה לאוטובוסים וכו’), עד כמה צריך להמנע מזה? (אני יכול להגיד שאני ספציפית לא מסכים לעשות את זה ושאני רוצה שהמדריכות יעשו את זה אבל חברי לא יתנו למדריכות לעשות זאת כי זה יהיה להן מאד קשה, האם מותר לי לעזור לחברי בהעמסת החניכות או שאם הם רוצים שהם יחטאו, אבל אני לא יעזור להם. עד כמה יש בזה בעיה?) 2) חלק חשוב מאד מאד מהכיף של החניכים זה שכל הזמן עושים מוראל. גם המדריכות עושות. האם אסור לשמוע? האם כדאי שאני יצעק חזק וכך לא ישמעו בנות (לא יודע כמה זה יעזור) עד כמה זה בעייתי, זה בעיקרון חשוב מאד כי זה משמח מאד את הנכים. תודה רבה וסליחה על האריכות... ישר כח על עניית התשובות, זה חשוב מאד שיש אפשרות כה נגישה לקשר עם הרבנים.

מדוע אי אפשר היה לדאוג למדריכות דתיות? אם כי גם להן היה קשה להעמיס חניכות וכן בעיית המורל אלא שהייתם עושים רק מה שהכרחי לצורך הילדים. גם עתה תעשו רק מה שהכרחי.