יש לנו תינוקת בת חודשיים. בכל בוקר אנו אומרים עמה (אומרים לה) ’מודה אני’ ונוטלים את ידיה בברכה, אך לא עם שם ה’. בלילה, לאחר שהיא נרדמת אנו אומרים לה ’שמע ישראל’ עם שם ה’ ו’המלאך הגואל’. האם יש טעם לפגם לאמירת הברכות הללו ובעיקר לאמירת ’שמע’ תוך שימוש בשם ה’?

כמובן אין חובה לומר זאת לתינוקת, ורוב ישראל אינם נוהגים כן. אבל אין בזה שום איסור מפני שאתם אומרים פסוקים ולא ברכות, ופסוקים מותר ומצווה לומר עם שם ה', ולכן אין פגם באמירתם. לסיכום: מנהגכם הוא מנהג חסידות נחמד.