שלום, לעולם לא כיבדתי את אמי היקרה שגידלה אותי ללא אבא. אני מתחרט על זה כל יום, אבל מצד שני ממשיך לדבר לא יפה ולא לכבד. אני יודע שזאת עבירה חמורה שיכולה להרע לי בעתיד. מה אני יכול לעשות כדי לתקן את זה ולשנות את דרכי?

שלום מצוות כיבוד הורים היא מצווה יקרה וחשובה עד מאוד. התורה וחז"ל הפליגו מאוד בחשיבות של המצווה ובמאמצים שיש להתאמץ המצווה זו. במיוחד נכון הדבר במציאות של הורה בודד שמגדל לבד את ילדיו. מדבריך ניכר הצער והמבוכה שאתה נתון בהם. מחד אתה מבין את המשמעות הלא טובה של מעשיך ואתה מאוד רוצה לשפרם ומאידך אינך מצליח לעשות זאת. עצותי לך: א. למד את חשיבותה של המצוה. עי' קידושין עמוד ל והלאה. ספר החינוך פרשת יתרו. ועוד ב. תחליט על מעשה קטן מאוד שבו אתה משתפר ובו תשתדל מאוד לכבד את אימך כשתעמוד במשימה תוסיף לך עוד מטלה קטנה וכך לאט לאט תלך ותתקדם. ג. כדאי לשוחח על המצב עם אימך בשיחה פתוחה. בוודאי יש לה מה לומר, יתכן והיא רואה את המצב בצורה אחרת ממך שתקל עליך את השיפור במעשיך. דע שרצון חזק ואמיתי לשיפור הוא כבר חלק ניכר מפתרון הבעיה. בהצלחה רבה