שלום! נראה שיש מח’ ראשונים לענין זמן הברכה בין הרמב"ם לתוס’ האם מברכים לפני הנטילה (רמב"ם) או לאחר הנטילה לפני הניגוב (תוס’ ורא"ש). לדעת תוס’ הטעם משום דפעמים שאין ידיו נקיות (ומקרי "עובר לעשייתן" שסוף המצווה הוא הניגוב "שהאוכל בלא ניגוב כאילו אוכל לחם טמא"), ולרמב"ם "שכל המצוות מברך עליהם ועובר לעשייתן". השו"ע בס’ קנח, יא מביא את מנהגו של רבינו ירוחם -ישפשף במים שיהיו ידיו נקיות,ויברך ורק אח"כ יטיל עליהם מיים שניים. והרמ"א מביא את דברי התוס’ לברך קודם הניגוב. א"כ נראה שישנם שתי אופציות לצאת ידי החשש "שמא ידיו מטונפות" וגם שיהא "עובר לעשיתן": 1. לברך קודם הניגוב (תוס’ ומובא ברמ"א) 2. לנקות ידיו במים, לברך וליטול שוב (רבינו ירוחם). לכאו’ מנהגו של רבינו ירוחם פחות בעייתי (שהינו גם לרמב"ם) וכן כתבו "המחבר", וא"כ נכון יהיה יותר לנהוג כדבריו ולא ראיתי כיום שנוהגים כך. 1. האם טוב לעשות כרבינו ירוחם גם לפוסקים כשיטת הרמ"א או שכיוון שנהגו אחרת אין לשנות מהמנהג? 2. הפוסקים כשו"ע צריכים לנהוג כרבינו ירוחם גם כשהורגלו כמנהג המובא בתוס’ או שזה לא עקרוני כ"כ?(ואם כן,למה לא עקרוני).

שלום וברכה! משאלתך ניכר שהנך בן תורה . ולכן ארחיב לפני מתן התשובה א.בענייני או"ח הנך יכול לחשוב שסברא אחת נראית יותר ,אבל לנהוג כפי המנהג המקובל ב. ראוי ליטול רביעית בבת אחת בפעם הראשונה כדי למנוע בעיות המובאות בסימן קס"ב סעיף ב עד סוף הסימן . (ע"פ משנ"ב בכול אופן ליטול ב' פעמים ,וע"פ המקובלים ג' פעמים למרות שבנטילת רביעית מספיק פעם אחת מעיקר הדין) ג. הספרדים והאשכנזים בדין זה נוהגים כדעת הרמ"א ,כפי שאמרת שמברכים קודם הניגוב. כי האחרונים הספרדים פוסקים כך: כה"ח קנח, פג.בא"ח פרשת שמיני הלכה ז. הגר"מ אליהו זצ"ל ,חסד לאלפים, ילקו"י ועוד. נ"ל ההסבר : שקיבלו סברת הרמ"א שהניגוב חלק מהנטילה. ועוד יש כאן מנהג במקום שיש ספק ספיקא שנוהגים כמנהג. ספק ראשון אם נטל בכמות רביעית האם צריך ניגוב ?(לדעת שו"ע שם יג' לא צריך) ספק שני אם צריך עובר לעשייתן בנטילת ידים (דגברא לא חזי קודם נטילה.) ועוד למרות שהספרדים פוסקים כדעת השו"ע ,יש פעמים שפוסקים כרמ"א.