שלום כבוד הרב. 1. אם לא ישנתי כל הלילה והגיע זמן ברכות השחר איזה ברכות, אני מברך ואיזה לא? ומה בנוגע לברכות התורה? 2. הבנתי שכל פעם שאוכלים איזה מאכל כזית או יותר בתוך 7 וחצי דקות מברכים ברכה אחרונה ואם אכלתי ביותר מ7 וחצי דקות או לא שתיתי רביעית מים רצוף בלי להפסיק אז לא מברכים ברכה אחרונה, זה נכון? ואם כן, אז בסעודות שבת מה אני יכול לעשות כי אני לא ממש מצליח לאכול כביצה פת ב7 וחצי דקות וככה אני לא יוכל לברך ברכת המזון אז מה לעשות? 3. אם אבי לא אומר את המילים נכון בקידוש ומשמיט איזה מילה או 2 אני עדיין יוצא ידי חובה? אני לא יכול להגיד איתו בלחש אני לא זוכר בעל פה 4. בתפילת שמונה עשרה יש סגולה לפני היהי רצון השני להגיד פסוק עם השם שלך, מה עדיף לי להגיד פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם שלי ומסתיים באות האחרונה מתהילים או פסוק עם השם שלי מתהילים? תודה רבה

שלום 1. דיני ברכות השחר לנעור כל הלילה: ספרדים: מברכים את כל הברכות חוץ מנטילת ידים שנוטלים ללא ברכה. אשכנזים: מברכים את כל הברכות חוץ: א. על נטילת ידים: ילך לשירותים ולאחר מכן יטול ידיו 3 פעמים ויברך על נטילת ידים (ואשר יצר) ב. אלוהי נשמה והמעביר שינה עד "ברוך אתה ה' הגומל חסדים טובים לעמו ישראל" לא יברך, אלא ישמע מאדם אחר שמחוייב בברכות אלו. אם לא מוצא מישהו שיוציא אותו ידי חובה יכוון בברכת מחיה המתים שבתפילת העמידה לצאת ידי חובת ברכת אלוהי נשמה. ג. ברכות התורה לכתחילה ישמע מאחר כנ"ל. אם אין אחר שיוציאו ידי חובה יכוון בברכת אהבה רבה (אהבת עולם) לצאת ידי חובת ברכות התורה, ולאחר התפילה יאמר את הפסוקים והמשניות שאומרים אחרי ברכות התורה. אם חושש שישכח לכוון באהבה רבה יכול לברך בעצמו כרגיל. (כדעת הרב קוק בעולת ראיה) אם בצהריים שלפני הלילה ישן שינת קבע במשך היום (לפחות חצי שעה על מיטתו) יכול לכתחילה לברך בעצמו כרגיל. 2. אם אוכלים מאכל כזית ביותר מכדי אכילת פרס לא מברכים ברכה אחרונה כלל. כפי שכתבת יש אומרים שמשך הזמן הוא 7.5 דקות אולם יש מחמירים יותר שמשך הזמן הוא 4 דקות. במקום הצורך כדי לברך ברכת המזון בשבת מספיק לאכול חצי פרוסת חלה ממוצעת בתוך הזמן הנ"ל. לא קשה לעמוד בזה. 3. הינך יוצא ידי חובה כיון שאביך אומר נכון את עיקר הקידוש. אם הטעות היא בפסוקים ולא בברכות כלל אין בעיה. 4. עדיף פסוק עם השם. אולם אם נוח לך עם פסוק אחר אפשר לשנות. כל טוב