מה הפשט של האימרה עד אחד נאמן באיסורין? האם כל אדם יהודי נאמן? למשל אלך לחנות ללא כשרות והמוכר יטען שהכל כשר, האם ניתן לסמוך עליו?

כאשר חז"ל אומרים "עד אחד נאמן באיסורין", מדובר באדם רגיל שיש לו נאמנות ואין סיבה לבטל אותה, כי האדם אינו אוכל נבילות וטריפות, והוא אינו נוגע בדבר (בעדות זו). אך בעל חנות, אם יש לו השגחה אפשר לסמוך על המשגיח, אך אם אין לו משגיח, אין בעל החנות נאמן להעיד על סחורתו, אלא אם כן אתה מכיר אותו אישית ויודע שהוא לא משקר.