שלום לרב אריאל. אבקש את הכרעת הרב בשאלה ששאלוני בקהלתי שבה אני מורה הוראה. בני הקהילה רוצים לקנות לעצמם נרות חנוכה שבהדלקתם מפיצים ריח, ושאלוני אם אפשר להתיר זאת [גם אם אין בזה הידור, אך אם מותר העיקר הדין אז שאתיר להם]. א- המאירי בשבת בסכומו על איסור ההשתמשות כותב 3 סיבות: 1- מראה עצמו שמצות נר חנוכה לא חביבה לו. 2- משום שהרואה אומר שלצורכו הדליק. 3- מטעם איסור הנאה וקדושה גמורה הואיל והן זכר לנס. נראה שלפחות לפי רוב הטעמים [או לכולם] יהיה אסור נושא דידן. ב- היה אפשר לדמות להתיר על פי שער הציון (תרעג, יא), שמותר ללכת לאור נר חנוכה כדי שלא יפול ולא מחוייב לעצום את עיניו, דלא מקרי תשמיש. אך מלבד שמדברי המאירי מוכח לא כך, בדף כא כותב: ואפילו לקריאת ספר או לסעודת שבת אסור. בר מין דין, הרי כאן מייצרים וקונים זאת בשביל הריח ולא דומה למקרה שער-הציון. ג- הרי הב"י כותב בסוף סימן קמב [ביורה דעה] שאסור לשמוע כלי שיר של אלילים או להסתכל בנוי של אלילים, כי קול, מראה וריח מעילה אין אך אסורא איכא. וה"ה כאן. לכן אבקש להתייעץ עם כבוד הרב ובני קהילתי בקשו שאראה להם את תשובת הרב. תודה רבה לרב.

יש מקום לדון אם זו הנאה אסורה. אך לדעתי אין לשנות מדרך ההדלקה הנהוגה בישראל. דעת הרב דב ליאור