שלום הרב. מחילה מכבוד הרב, אך רציתי לשאול את הרב שתי שאלות בענייני תפילה ותפילין: 1. רציתי לשאול בגדר הדין שאם לאדם יש צואה על הנעליים, אסור לו להתפלל. א. מה נחשב לצואה? האם גם מי רגליים? ב. האם אחרי כל פעם שנכנסים לשירותים שהרצפה קצת מטונפת צריך לנקות את הנעליים? האם כשהולכים סתם ברחוב (שיתכן שהוא מלוכלך) צריך לנקות את הנעליים לפני התפילה? ג. איך מנקים את הנעליים ממי רגליים? האם צריך להעביר עליהם מים? 2. רציתי לשאול בגדר חציצה בתפילין. המשנ"ב כותב שיש להקפיד בחציצה גם בעפר ובכינים. איך ניתן להקפיד ולדקדק כל כך? הלא אם האדם סתם מנגב את ראשו, יתכן וישנם לכלוכים או "פירורים" קטנים במה שמנגב. ובתפילין של יד- יש הרבה פעמים חוטים קטנים שנשארים מהחולצה. איך ניתן לדעת אם יש כינים במקום התפילין? מה ניתן לעשות על מנת להימנע מחציצה בתפילין? (אם אפשר, אשמח למקורות.) תודה רבה.

שלום וברכה, 1. א.כאשר אין ריח לא צריך לחשוש אלא במקום המוחזק לכך. (השו"ע עו,ב ,ז.) ב. מי רגלים, אף אם נרטב בגדו הפנימי מותר לקרות ולהתפלל - ולכן אין לחשוש למי רגליים בנעליו. (שו"ע עח,א .פב,ב) 2. נכון, כך כותב מ"ב כז,יד. בזמנו התרחצו לעיתים רחוקות, במקרה הטוב לקראת שבת, אך כאשר מתרחצים כול יום יומיים ושומרים על תספורת קצרה ויודעים שהראש נקי מכינים, אין לחשוש. ה' יצליח דרכך.