שלום לרבנו הרב דוד חי הכהן. למנהג הספרדים. התוספות [בברכות יא:] כותבים שאדם שבירך בבוקר ברכות התורה ולמד ואח"כ הסיח את דעתו עד הערב, לא צריך לברך שוב, כי לגבי לימוד תורה אינו מייאש דעתו מללמוד כי בכל שעה מחוייב ללמוד. האם מפני כך, אדם שמסר את המזוזה לבדיקה וחזרה אליו רק בערב, אז לא יצטרך לברך שוב כי במזוזה החיוב להחזירה נמצא תמיד ואין הסיח הדעת?

אין חיוב קבוע למזוזה כיון שאין אדם רגיל להיות בביתו כל מעת לעת, ובזמן שאיננו בבית הוא פטור ממזוזה. לעומת זאת חיוב תלמוד תורה הוא בכל רגע פנוי ומתוך כך איננו מסיח דעתו והברכה חלה מבוקר ועד זמן השינה בלילה.