מה בנוגע למקרה בו הילד המאומץ לא יודע על כך שהוא מאומץ? ומן הסתם גם אם הוא יודע זה יוצר הרגשה של דחייה וכאילו אתה לא חלק מהמשפחה כשאמא מחבקת את שאר האחים ואותך לא. זה לא יותר חשוב לדאוג לרגשות של ילד בן 9 מאשר למקרה כמעט לא הגיוני שבו לאמא יהיו מחשבות על הבן המאומץ שלה? (עם כל הכבוד אבל זה פשוט נראה לי אכזרי)

יש תשובה ב"ציץ אליעזר" בה הוא אומר שאם קיבלו את הילדים לאימוץ בגיל כזה שהילדים עדיין לא הבינו שהמאמצים לא ההורים הביולוגים (כגון גיל 3), בגלל שמלכתחילה גדלו באווירה שאלו הוריהם אין צורך להקפיד. אך אם קבלו אותם בגיל יותר מבוגר, יש צורך להקפיד.