אשה הזמינה שלשה נערים לעבוד ולסדר לה את הגינה אך רק לנער אחד אמרה את פרטי העבודה ומה בדיוק לעשות. אותו נער כנראה לא הבין מהאשה בדיוק מה לעשות וגרם לכך שהעבודה לא בוצע בדיוק כמו שרצתה. כשראתה האשה את העבודה החליטה כי היא משלמת על העבודה רק לנער אחד (אותו אחד שדבר איתה) כי רק שליש מהעבודה בוצע ושני הנערים הנותרים לא קבלו תשלום. האם צריכה האשה לשלם גם לשני הנערים הנותרים?

שאלה כזאת מורכבת מהרבה צדדים של טענות. לכן אי אפשר לענות תשובה הלכתית על מקרה כזה באינטרנט, ללא שמיעת כל הצדדים וטענותיהם: א. האישה שהזמינה את העבודה. ב. הנער שאיתו דיברה. ג. שני הנערים הנוספים. אמנם אם תענה על השאלות הבאות אולי אוכל לתת קווי עקרונות הלכתיים למקרה שלך. א. מה חשבה האישה כשהיא דיברה עם הנער האחד, שהוא יעשה את כל העבודה או שהוא יביא עוד חברים שיעשו איתו את העבודה והוא יהיה אחראי עליהם? ב. מה חשבו שני הנערים, האם הם חשבו שהאישה הזמינה אותם לעבודה או שהחבר שלהם מזמין אותם לעבודה שהוא קיבל? ג. מדוע האישה לא רצתה שהנערים ישלימו את העבודה ואז היא תשלם להם את הסכום המלא? ד. האם הנערים רצו להמשיך את העבודה? אמרו לה משהו בנושא?