שלום הרב אני בן 27 עוד מעט, ב"ה ניראה טוב יש לי מקצוע ומקום עבודה מסודר. יוצא לי להכיר המון בנות שלכאורה מאוד מעוניינות בי אבל יש סיבה אחת שלרוב הן דוחות אותי והן אומרות זאת בפירוש. בגיל 5.5 חליתי בסרטן הדם, לאחר מכן הסתבכתי עם דלקת בחוליות הייתי מרותק לכיסא גלגלים כשנתיים, לאחר מכן החלמתי בדרך נס ושנה לאחר מכן ריסקתי את רגל ימין בתאונת אופניים, שנה לאחר מכן שברתי את רגל שמאל, התחלי ללמוד בערך רק בכיתה ה’ באופן סדיר. החלטתי שאני לא מוותר לעצמי התגייסתי לצבא ושיררתי שירות רגיל ולא בתור מתנדב. הספקתי גם להיפגע בצבא פציעה קלה בברך. כשבנות שומעות את כל הנושא הזה וכל מה שקרה לי, הן פשוט מפחדות ונירתעות. אני רואה את מה שקרה לי כמשהו שה’ הביא לי ואני בטוח שהכל לטובה וחיזק אותי המון - ממש כמו בן אדם שהולך לחדר כושר ועובד קשה בשביל להתחזק. אני לא מספר על מה שקרה לי ישר על ההחתלה אלא רק בפגישה שנייה-שלישית ומי שלא מכיר אותי בחיים לא יחשוב שקרה לי משהו כזה כי היום ב"ה אני בריא משתדל לבצע פעילות גופנית ולעשות בדיקות תקופתיות וב"ה מנהל אורח חיים רגיל. הנושא מאוד מצער אותי וגורם לי מחשבות לא טובות. אני אשמח לקבל מהרב עצה. תודה רבה.

שלום רב: אני מעריך אותך מאד על כל ההתמודדות המיוחדת שלך. אני בטוח שתמצא את הבחורה שגם היא תתלהב ממך. יתכן שאתה בעצמך אולי מפחד לספר זאת למי שאתה מכיר. עצם הפחד מלספר זאת יתכן שעובר לבנות זוג וזה מרתיע אותם. אולי תנסה לספר זאת עוד לפני הפגישות. ואולי תחכה עם הסיפור יותר משתי פגישות אלא אחרי חמש פגישות. כל טוב