שלום וברכה לכבוד הרב. במידה והאישה נחושה בדעתה להתגרש אך הבעל כן חושב שאפשר לשקם את הקשר ולא מעוניין להתגרש, האם יש טעם מצד הבעל לא לחתום על הסכם גירושין ובכך להיגרר לתביעת גירושין מצד האישה? הרי אם האישה החלטית בדעתה להתגרש, גם אם בית הדין ימצא לנכון להציע שלום בית, הרי שהאישה לא תרצה בכך, ובעצם זה בזבוז זמן לכל הצדדים. האם במקרה כזה, לא עדיף לבעל מראש לחתום על הסכם גירושין, למרות שהוא לא מעוניין בכך? מה דעת כבוד הרב על כך? תודה רבה מראש וכל טוב.

שלום וברכה, אכן אם הדבר ברור שהאשה לא תסכים לשקם את המערכת הזוגית, אין טעם לגרור את המצב, ועדיף לחתום על הסכם גירושין, אך בדרך כלל אין וודאות מוחלטת בדבר, ואי הרצון להשכין שלום בין בני הזוג נובע מחוסר אמונה שהדבר אפשרי. ולכן אם יש שבב של סיכוי שהלחץ של בית הדין, ומפגשים עם היועץ|ת שבית הדין יפנה אליו ישנה את דעתה של האשה עדיף לא לחתום על הסכם גירושין, כיון שהוא מקבע את ההחלטה להתגרש, ומפחית את הסיכויים שבת הזוג תשנה את דעתה ותתן סיכוי לשינוי. כדאי לך לפנות ליועץ ולשתף אותו במצב כך שיציע לך דרכים להביע ולהראות לרעייתך שאתה מוכן לשינוי מבורך שיגרום לקשר בריא ונכון ביניכם. בברכת הצלחה רבה, הרב מרדכי גרוס.