ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כתב אשורית | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ט טבת תשע"ד

כתב אשורית


הרב ש. יוסף וייצן

שאלה:
לק"י
לכבוד כבוד הרב שלום וברכה!

בעניין כתב אשורית. איתא בתשובות הרמב"ם סימן רסח שכתב אשורית יש בו קדושה ואין לנהוג בו ביזיון, שהרי בו ניתנה תורה, וחיזק דבריו הרדב"ז והוסיף לדייק מתשובת הרמב"ם הנז’ להחמיר אף בדברי חול כל שנכתבו בכתב אשורי דאין להיכנס בהם לבית הכסא, שהכתב עצמו יש בו קדושה, ויש בצורת האותיות כמה סודות עמוקים. והביא הרב הפרד"ס בספרו אות היא לעולם (דף קג) את דברי הרדב"ז הנז’ וכתב כמה הפליגו חכמי הזוה"ק לספר בגדולת ומעלת האותיות אשר תבאנה בכתבי הקודש, אשר מזה כמה רע ומר למה שראית’ דכותבים על אר"ש רעה שירי עגבים בכתיבה אשורית, עליהם בשביל ע"ה דלא ידעי כתיבה אחרת וכו’ ע"ש. וכ"כ ברוח חיים פלאג’י (יורה דעה סי’ רעו וסי’ רפד סק"א).

וא"כ שאלתנו:
א) מדוע אנו רואים מעשים בכל יום שאין אנשים מקפידים בזה, שהרי כותבים דברי חול באשורית, וכן זורקים לפח האשפה עטיפות של מאכלים שיש עליהם כתב אשורית. והאם ראוי לנהוג כך לכתחילה?

ב) האם תווית הנמצאת מאחורי הבגד או בכיס הבגד וכתוב עליה באשורית, האם הבגד נחשב כחוצץ לעניין כניסה לשירותים.

ג) האם דברי תורה (חידו"ת וסיכומים וכדומה) שאינם כתבי הקודש (תנ"ך) מותר לכתוב בכתב אשורי (שהרי מדוייק ברמב"ם שנקט כתבי הקודש שיש בכתיבתם קודשה מעולה יותר).

ד) איך נהגו היום לכתוב פסוקים מהתורה כשהם יותר משלוש מילים (בכתב אשורית, וכגון הדפסות) שזה נגד דברי הרמב"ם בתשובה הנ"ל.

תודה רבה!


תשובה:
שלום רב:
אעתיק מה שכתב הרב וולדנברג בענין:
שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן ז

(א) שאלני אם מותר להכנס לביהכ"ס עם עתון - חול שאין בו כל דברי תורה כדי לקרוא בו, - כמובן שאין בו להבדיל גם לא דברי שחץ - והשאלה היא מפני שמודפס בכתב עברי, על אתר השבתי לו שמותר ולא דמי למ"ש הרמ"א ביו"ד סי' רפ"ד סייף ב' דיש אומרים דאין לכתוב דברים של חול בכתב אשורי שכותבים בו התורה ויעוין גם ברמ"א /יו"ד/ בסי' רל"ז סעי' ו' ופ"ת סק"ב ע"ש, דכתב הדפוס שלנו לא נקרא כתב אשורי שכותבים בה את התורה, ואפילו בכתב אשורי ג"כ יש מקום להתיר בהיות ואין בזה כל דברים שבקדושה.

וכפי שאמרתי לו שזכורני שכבר נזכר מזה להיתר, ראיתי כעת בספר שו"ת יעב"ץ ח"א סי' י' שהעלה בכזאת דמותר, ומעיד דעביד עובדא בנפשיה לעיין בביהכ"ס בספרי פילוספיא המועתקים ללשון עברי כי בלשון עצמו ליכא משום קדושה אלא בתר ענין אזלינן עיין שם.

עוד מצאתי בספר ושו"ת דברי יוסף (אירגאס) סימן מ"א שהעלה בדבריו דמהדברים של חול אף שכתובים באותיות כתב אשורי ודאי שאין איסור למוחקם או ליכנס עמם לבית הכסא, ומעיד שכן המנהג פשוט ליכנס עמם לביהכ"ס ואין פוצה פה ומצפצף יעו"ש ביתר פירוט ואריכות.

הרי לנו מהנז"ל כפי שעניתי לו על אתר דמותר ליכנס לביהכ"ס בדברי חול הכתובים בכתב עברי וגם לרבות אפילו בכתובים בכתב אשורי [ולמעשה גם בההיא דהרמ"א הנ"ל העלו ג"כ להיתר, יעוין ערוה"ש יו"ד סימן רפ"ג סעיף י"ד וסי' רפ"ד סעיף ח' עיין שם ואכמ"ל].

ודאי שדברי הרב הם מעיקר הדין. מצד מידת חסידות יש מקום להחשיב כתב אשורי ככתב שיש בו קודשה ואף בכתב שהוא רק דומה לכתב אשורי ומכו הכתב שלנו. ו


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il