שלום הרב, בעקבות השלג שיורד, אשמח לדעת את ההלכות הנוגעות לשלג בשבת- הוא מוקצה, מותר לשחק בו, לדרוך עליו? אם יש עוד הלכות רלוונטיות לשלג, אשמח לדעת...

א. לדעת רוב הפוסקים השלג אינו מוקצה. ב. אסור ליצור ממנו בשבת כדורים ובובות. מותר לזרוק כדור שלג שהוכן מבעוד יום, או סתם להרים גוש שלג ולזרוק בלי לדחוס ולגבש אותו. ג. אסור לרסק אותו במטרה לעשות מים, אבל מותר ללכת עליו למרות הריסוק הנעשה ממילא. ד. מותר לנער קלות בגד שיש עליו שלג. הרחבה: א. מוקצה. מהגמרא בערובין (מה ע"ב) נראה שנוזלים שמצב הצבירה שלהם השתנה בשבת עצמה וקיבלו מהות חדשה נחשבים כ"נולד" שהוא מוקצה, וכך פסק הרב פיינשטיין זצ"ל לגבי שלג שירד בשבת (אגרות משה ח"ה סי' כב,לז). אולם בשמירת שבת כהלכתה (מהדו' תשל"ט פט"ז סמ"ד ופ"י הערה יד) הקל בזה, משום שהשלג אינו נאכל כמות שהוא ומבחינה זו השינוי שנוצר בו מוריד מחשיבותו, ועוד, שהוא עתיד להימס ולחזור להיות מים, ולכן אינו 'נולד', וכן דעת הרב עובדיה זצ"ל (ילקוט יוסף סי' שח ס"י, עיין שם הערה יב) ופוסקים נוספים. כך נראה גם מפשטות הגמרא (שבת נא ע"ב) והשולחן ערוך (סי' שכ ס"ט), שדנו על ריסוק השלג ולא הוזכר שיש בו מוקצה אם ירד היום. לפיכך מסתבר לסמוך על רוב הפוסקים. ב. עשיית כדורים ובובות. לשון הרמב"ם (הל' שבת פ"ז ה"ו): "כל המקבץ חלק אל חלק ודיבק הכל עד שיעשו גוף אחד, הרי זה דומה לבנין". לאור זאת אסור לעשות כדורי שלג ובובות שלג. אמנם זהו בנין ארעי, ולכאורה זה כמו משחק לגו שמותר לדעת רוב הפוסקים, אבל משחק לגו דרכו לעשותו מראש לזמן קצר וזו תכליתו, ואילו בשלג לא מקובל לפרק אחר כך. ובתנאים שבהם הוא נוצר, מזג אויר קר מאוד, הבובה או הכדור יכולים להחזיק מעמד, ולכן הדבר אסור מדרבנן (שמירת שבת כהלכתה, שם; ובניגוד לעשיית קרח במקפיא, שאין בה משום בונה מכיוון שה'בניין' לא ראוי להחזיק מעמד בחום החדר). זריקת כדור שלג שהוכן מבעוד יום איננה 'סותר', מפני שזה כעין כלי רעוע שמותר לנפצו (שמירת שבת, שם, הערה קט). ג. ריסוק שלג והליכה עליו. ריסוק השלג הוא איסור 'מוליד', יצירת דבר חדש, אולם הליכה על השלג מותרת, משום שאין מטרתו לכך (שו"ע או"ח סי' שכ סעיפים ט, יא, יג). ד. ניעור בגד משלג. ניעור קל מוריד את פתיתי השלג שמונחים על גבי הבגד ולא נספגו בו, ומותר להסירם כשם שמותר להסיר נוצה שעל הבגד. ניעור חזק מוציא גם את המים שנספגו בבגד, וזהו איסור 'מלבן' (ביאור הלכה סי' שב ס"א ד"ה מן הטל).