ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

זריעת פרחים בתוך גזע של עץ מת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ב אייר תשע"ד

זריעת פרחים בתוך גזע של עץ מת


מכון התורה והארץ

שאלה:
שלום,

בחצר המשותפת של הבניין בו אני מתגורר עומד גזע של עץ שמת.
כעת הגנן חקק בתוך הגזע קצת שם חול ושתל פרחים.
וברמב"ם פ"ב מהלכ’ כלאים הלכה י’ כתב "אין זורעים ירקות בתוך סדן של שקמה, וכן כל כיוצא בזה."
האם דווקא ירקות נאסר או שגם פרחים וכיו"ב אסור?
{אודה לרב אם הרב יסביר מדוע הרמב"ם הביא הלכה זו הנוגעת לכאו’ בכלאי אילן - הרכבה, בתוך הלכות כלאי זרעים (ומה שתרץ בדרך אמונה בביאור הלכה כתב שם שהוא דחוק)}
הגנן טוען לומר - שהעץ לא יכול לחיות בשום אופן והוא ממש כמו עציץ, האם זה משנה לדינא?

תודה רבה וכל טו

תשובה:


בס"ד

שלום וברכת ד'

המשנה (פ"א מ"ח) אומרת:
אין נוטעין ירקות בסדן של שקמה.
השקמה היא סוג של תאנה יערית שמגדלת ועושה קורות, לאחר קציצתה, ובמדרש (במדבר רבה (וילנא) פרשה יג) כתב:
ר' הונא בשם ר' דוסא טעמיה דר' אבהו דכתיב כימי העץ ימי עמי וסדן של שקמה עושה בארץ ו' מאות שנה.
גם לבוש חושן משפט (סימן רטז) כתב:
הקונה אילנות לקוצצן לשריפה, לא מכרן לו להשחיתן לגמרי, אלא בזיתים מניח לו מן האילן סמוך לארץ שתי גרופיות וקוצץ, שאז הם חוזרים וגדלים. לקח בתולת שקמה דהיינו שלא נקצצה מעולם מניח לו שלשה טפחים וקוצץ, סדן של שקמה והוא שקמה שכבר נקצץ פעם אח(ר)ת וחזר וצמח, מניח לו שני טפחים וקוצץ, ובשאר אילנות טפח, וקוצץ בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה, בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזעם מחליף ודאי מכרו כולו.
הרא"ש (שביעית פ"ד מ"ה) כתב שרגילים לקצוץ קורות שקמה כל שנה.
למדנו שסדן השקמה עוד יעשה פירות ויצמח. פעולה זו הייתה מאד מצויה וכפי שהירושלמי (פ"א ה"ח) הביא את התוספתא (כלאים פ"א ה"י):
אין נוטעין שרביט של רימון ולא עוקצין של רימון בצד סדן של שקמה (גי' הגרא - בתוך).
לפי גי' התוספתא (בצד) כיוון שלסדן השקמה יש לחלוחית, אפילו בצדו אסור לשתול עוקצי רימון (עיין פליקס עמ' 154), מכאן שיש לחלוחית לסדן השקמה אפילו לאחר קציצה, ואסור לשתול ליד הסדן שלחלוחית השקמה מועילה לרימון להקלט ונותנת לו טעם. מוכח שהשקמה הנידונת היא בעלת לחות, וק"ו כאשר עושה בתוך השקמה יש שם לחות המועלת להצמחה.
נראה שהיניקה כאן של הירקות איננה משום הרכבה בשקמה אלא שהירק מקבל את גדילתו מהלחלוחית שבסדן השקמה. הדין של הרמב"ם (פ"ב הי"א) הוא לא מדיני הרכבה אלא רטיבות הסדן שהוא גורם לירק טעם אחר, וזה לכאורה כלאי זרעים שיונק אחד מהשני, בהרכבה האיסור הוא עצם החיבור בכלאי זרעים האיסור הוא היניקה. והאיסור בסדן שקמה הוא כשיש יניקה (כפי שכתבתי לעיל) ולכן הרמב"ם הביא זאת בכלאי זרעים. עדיין לא ראיתי דרך אמונה שציינת, אבל הדבר פשוט לפי מה שכתבנו שהסדן יש בו לחלוחית והיניקה היא של הירקות מהלחלוחית שבסדן ולכן הובא בדיני כלאי זרעים.

ויש להביא ראיה שבדבר היבש לגמרי מותר להניח ירקות מדברי המשנה (פ"ז מ"א) שאומרת:
המבריך את הגפן בארץ, אם אין עפר על גבה שלשה טפחים לא יביא זרע עליה, ואפילו הבריכה בדלעת או בסילון.
הרע"ב מביא את דברי הר"ש שאין איסור זרעים בדלעת כיוון שהדלעת יבשה לגמרי ולכן הזרעים והדלעת לא נאסרו. מכאן שבדבר היבש לגמרי אין איסור של הרכבה.

על כן בשאלת העץ שבביתכם אם הוא יבש לגמרי נראה שאפשר להקל, ואם לא יבש לגמרי יש להחמיר, ועיין בדברי מו"ר הגר"ש ישראלי ארץ חמדה (כלאים, מהדורת מוסה"ק קלב-קלג) שכבר הבחין בכך וכתב את היסוד שבדבר יבש לגמרי אין כלאי זרעים ומותר. ועיין עוד באנצקלופדיה תלמודית (כרך כט טור רנ הערה 151), ומה שהביא דעת חמדת שלמה (סי' לז אות א) שחולק, לא נראה כלל, אלא שם מדובר בחוזר ומצמיח, אבל במקום שאין הצמחה חוזרת שיבש לגמרי, אין מקום לאסור.

אולי אפשר לייעץ לגנן שלכם שיכניס את הפרחים בתוך פלסטיק אטום ואת העציץ האטום הזה ייניח בעץ ובכך לכו"ע אין כל ספק שאין יניקה ואין הרכבה, ובזה לא צריך לברר אם העץ יבש לגמרי.



ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il